בין שתי גבעות,
בין שתי גבעות,ירוקות ומוריקות.
ישנו בית, הבית של הזקן שישן.
הבית הישן נותר לו בודד,
אכן כמו הזקן,ההוא שישן.
בין שתי גבעות אלו,
המסתירות להם בית ישן וזקן שישן.

שם בגבעות,קצת מתחת לנהריה,
יודעת זאת רינה.
כי זה הבית הישן,
הישן,נושן ובתוכו הזקן.
הזקן ההוא שישן,
ובודד וגלמוד נותר בביתו.
כי אחרי שעזבתו רינה,
ואותו השארת לבדו ובדידותו.
בין שתי גבעות,קצת מעל לקריות,
לזקן ההוא כבר אין ממש סיבה לחיות.

על כן השיר,הבלדה לזקן.
כי מסכן הוא האיש הזקן שישן.
בין שתי גבעות,קצת מעל לקריות,
וקצת מתחת לנהריה.
היכן שאשתו רינה לשם הגיעה.

והוא אותו זקן כן, כן ההוא שישן,
בביתו שם לבד, לבד ובדד.
והכלב, שהיה לו כדי לשמור על חברה,
כבר מזמן ברח ומצא לו חתולה.
והזקן נמצא בביתו הישן והנושן,
והוא אותו זקן שעדין ישן וישן וישן...

על כן השיר הבלדה לזקן.
כי מסכן הוא האיש הזקן שישן
בין שתי גבעות, קצת מעל לקריות,
וקצת מתחת לנהריה.
היכן שאשתו רינה כעת הגיעה.