בסיפור של אגדות
את ואני בחדר מיטות גדול
צמא לך, כנחש מתפתל
השקת אותי
משיקוי תפוח עץ הדעת
והחשיכה הסתירה את הכול.

תראי זה אני
תביני זה לא את
ותגידי איך אפשר לדעת
ולכל סיפור יש גם סוף.

בסיפור של מציאות
השמש שוב זורחת
והתפוח מליל אמש נתן בי את הדעת
והלב מתפקח.
קם ממיטתך מתלבש ויוצא.

תראי אותי זה לא מי שחשבת
ואני עכשיו מבין זו לא את
ותגידי  מי מגלה איך אפשר לדעת
ולכל סיפור יש גם סוף.

בסיפור של אגדות
אני פורש כנפיים ועף למקום שבו אפשר להיות.
והאביר מעיר את הסוס הלבן
רותם את החלומות
ורוכב איתו אל האופק
למקום בו השמש באמת זורחת
נסיכה ישנה נותרה מאחור.
אני מחכה לנשיקה.