קובץ שירים

אורזת קיץ

העלים נושרים
כי שלכת,
בזהירות יש עכשיו
ללכת.
לארוז קיץ סוחף
כנפי לילית מכושפת
מרחבי זמן תכולים
ניחוחות טלטל באפינו המחוצפים
לילות לימונצ'לו טבולים שנסונים מרטיטים
ורחש גלים נושק כפות רגלינו
מונחות
זו על זו
על זו
על זו
עת בנינו ארמון בחול
לדור בו כבחלום
והכל היה צפוי והרשות נתונה
עד בא רוח סתיו
ונשב
ונשף
והעיר בצל חצב.

הכל צפוי והרשות נתונה?!

הכל צפוי.
כל שעתיד
מיועד ומזומן
ואף-על-פי
הרשות
נ-ת-ו-נ-ה.

הכל צפוי.
גלוי וידוע מראש
דמדומי רשות נטולה.

ולמרות
את לוחשת
הרשות נתונה
שתבואי אהובה.

ענן נפרם

גופה התקפד בסרבנות
אשד עייפות ותנומה ערסלה
רקוויאם ביקשה לעצמה
במקום בו נפש התביישה
להציל כאב-אובדן מהתקהות
כי בלב השנאות פגשה אינטימיות חמימה.

ענן נפרם בשמיה סונט בטיפותיו
טפטוף תפילה עדין ונפיץ
הכל צפוי והרשות נתונה.

ערב יום כיפור
תשס"ח

# "אמרה בת ארבע מלים במסכת אבות מבטאה תמצית של אחת מן
השאלות הגדולות המטרידות את האדם בכל התרבויות ובכל התקופות,
בהגות פילוסופית, משפטית ומוסרית, ובאמונה דתית כאחד. "הכל
צפוי והרשות נתונה" - אלה דברי אישיות מרכזית בעולמה של
תושבע"פ, דברי ר' עקיבא גדול התנאים, ועליהם (ועל המשכם בפרק
ג', משנה ט"ו), אומר גדול המאמינים וההוגים שלאחר תקופת
התלמוד, הרמב"ם, בפירוש המשנה: "זה המאמר כולל דברים גדולים
מאד, וראוי היה זה המאמר שיהא לר' עקיבא". " [מדבריו של ישעיהו
ליבוביץ' בספרו 'שיחות על פרקי אבות ועל הרמב"ם']