|
העיר שוממת, את ריקה
ממשהו, מישהו או בכלל
ערב רד
על בית לבד
ועל הרגש שלך שחדל
מנסה להביט רחוק וקדימה
בתוך רחוב ללא מוצא
את בפינה
לא מבינה
את הדברים שאת רוצה
את מרחיקה ממך כל שמץ אנוש
מגדירה עצמך כהימור מסוכן
יש אנשים שהולכים על בטוח
במקום רחוק ואחר מכאן
העצב הזה לא מרפה לרגע
מחזיק אותך בציפורניו
זה לא ילך
בסוף כולך
נעה ממנו ואליו
בין כאב לכאב קשה לחייך
ממש כמו לצעוק בין שתיקה לשתיקה
יש שמחות שגדולות מהעצב שלך
במקום רחוק ואחר מכאן
אם תכריחי בת צחוק לעלות על שפתך
שניה קצובה, שבריר דקה
תוכלי לראות
שבכל זאת
יש גם מקום אחר מכאן.
|
|
|
שלום וברכה, אני
עורך הדין של
הגברת מצוקה-
שפרירית.
אני יוצא נגד
האתר בתביעה.
הלקוחה כבר
איננה בין
החיים.
הו, אבל היא
ביקשה ממני
למסור לכם שאל
תדאגו, היא
תמשיך לשלוח
סלוגנים
"מתחכמים" (בקטע
הזה היא צחקה עד
שהיא כמעט
נחנקה, אז אני
לא יודע מה עוד
למסור).
שלכם באמת
ובתמים,
עורך הדין של
שפרירית במצוקה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.