העיניים הם הדלתות לנשמה
גם העיניים שלי ושלך?
אז למה שלי חומות עצובות וגדולות
ושלך חסרות הבעה?
ולמה שלי מתרחבות ובוהות בתדהמה
בזמן ששלך ריקות, ללא חרטה.
הרי לא יתכן שאתה חסר נשמה
והחיים שלי הם טעות אחת גדולה.
כי אחרת למה לי להיות עצובה?
אז אולי השפתיים הן הפתחים לעולם ההוא, העולם הפנימי שלי
ושלך?
אז מה זה אומר שהשפתיים שלי גדולות ונוטות כלפי מטה
ושלך דקות ונמשכות בקו ישר?
ושוב יוצא שחיי הם טעות
ואתה נטול רוח ושמחה
אולי זו סתם מקריות, מי יודע?
ואולי עוד לא נוכחנו שטעינו ובכינו
ושאני טעות ושאתה סתם דמות! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.