דמיינו לכם כדור.
הכדור לא גדול, לא קטן. בינוני, ממוצע, אם תרצו. את ממוצע גודל
הכדורים אתם יכולים להחליט בעצמכם.
הכדור בצבע בז' בהיר, כמו צבע עור-אדם. ניתן מדי פעם אפילו
לראות בכדור איזה גיד או עורק מבעבע, ואת הלב במרכז.
לב, ולא מוח. אין לכדור מוח, רק לב. הוא חי, אבל חושב דרך
הלב.
דמיינו לכם מסביב לכדור חדר.
החדר לא גדול, לא קטן. בינוני, ממוצע, אם תרצו. את ממוצע גודל
החדרים אתם יכולים להחליט בעצמכם.
קירות החדר לבנים. לבן לא בוהק מדי, אבל גם לא מלוכלך מדי.
ממוצע.
את ממוצע הצבע הלבן אתם יכולים להחליט בעצמכם.
הכדור מרחף באוויר, באמצע החדר בדיוק, וממשיך לבעבע על גידיו
ועורקיו.
הכדור נשאר לרחף כך בחדר ימים.
לא הרבה, אבל בוודאי שלא מעט. לשם שינוי, לא ממוצע, אלא אמצע.
על כל יום, שעה, דקה ואף שנייה שהוא מרחף, נוסף עוד דם למחזור
הדם שלו.
הלב פועם יותר פעמים בכל שנייה.
הגידים והעורקים נהיים בולטים יותר ויותר.
ובסוף, מרוב דם, מרוב לב, הכדור מתפוצץ.
הוא ניתז על כל החדר, וזה מתמלא בצבע של הכדור.
עכשיו,
דמיינו לכם אדם.