אני בצל בשבילך.
אתה מקלף את דרכך לתוכי, שכבה אחרי שכבה,
בעיניים יבשות.
כמעט לא נשאר ממני שום דבר.
אתה מטגן אותי בשמן צורב
עד שאני הופכת ממרה למתקתקה.

אני בצק בשבילך.
אתה לש את כולי בידיך,
יוצק לתוכי דבש, קקאו או ריבה
לפי רצונך
וצר ממני צורות.
אתה אופה אותי עד ששולי מזהיבים,
מניח אותי על מגש,
מורח עלי סירופ וזורה סוכריות או דובדבנים.
אתה מסתכל במעשה ידיך, מצמיד את פניך אלי, שואף את ריחי,
ואז פורס אותי לפרוסות.

אני תפוז בשבילך.
קטפת אותי מהעץ ברגע שהבשלתי, אפילו לפני.
אתה מחזיק אותי ומשתעשע בלזרוק אותי באוויר מידך האחת לשנייה
עד שאני כמעט מתנפצת לארץ.
אתה מקלף אותי באצבעותיך
וריח עז פורץ.
אני מנסה להתיז בעיניך, ללא הועיל.
אתה מפלח אותי לפלחים ומסיר את הדוק שעליהם.
אתה לוחץ עלי והעסיס ניגר לתוך פיך
וזורם על סנטרך.

ואתה אוכל אותי לתיאבון.