|
איזה חיים היו לנו בלי קלרה?
בלי המגע הקטן המובן מאליו, הקריר המתוק, העדין. מלטף
איברים. אילו חיים? ודאי עצובים היו בלי עיניים חומות
כהות בוהות לוחשות, סוד. עורגות. איך היינו מסתדרים
ללא כף יד קטנה מטפסת רוקדת במעלה הגב
פוסעת אט אט ונעצרת בעורף. מוצאת מנוחה.
מכסה. כמה עיוורים יכולנו להיות אלמלא היינו רואים
שביב הרעד הקל בקלים
החורץ את גופה, מפלח לשניים
מותיר אחריו רק מים
וים. ין ויאנג.
אהבה ולא כלום. |
|
|
א: שלום.
ב: שלום.
א: אתה יודע
שאנחנו בעצם לא
קיימים ואנחנו
רק חלק מסלוגן
מטופש.
ב: נכון.
א: וזה לא מפריע
לך?
ב: אם אני לא
קיים, למה שזה
יפריע לי?
א: נקודה טובה.
ב: ברור שזו
נקודה טובה.
אחרת לא היו
רושמים שאני
אומר אותה.
א: רגע, אתה
מרמז על כך שאני
מקבל את כל
המשפטים
המטומטים, ואתה
את כל
הטובים?!?!
ב: כן.
שמואל
איציקוביץ' יוצר
דיאלוגים
עמוקים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.