אמרת שאת רוצה קצת שקט
רוצה להיות לבד
אז סגרת את הדלת
ונעלת אותה לעד.
אמרת שחברות זה לנצח
ומה שאת עושה עכשיו זה רצח
משאירה אותי עם הכאב והדמעות
האם גם את רוצה עכשיו לבכות?
לא יודעת אם אסלח לך אי פעם
ואולי בכלל לא יהיה בזה טעם
את כבר הלכת רחוק מכאן
והשארת אותי כאן עם כל הבלאגן.
אבל מה שכואב שאת לא באמת עם עצמך
כי יש עוד המון אנשים מסביבך
את נהנית, צוחקת, יוצאת לבלות
אז למה לקחת החלטה שכזאת?
יום יבוא, וכשאת תחזירי
תבואי לביתי לחפש אותי
ואני לא אהיה כאן, אהיה כה רחוקה
כי מאנשים כמוך אני כבר שחוקה.
ואז תתקשרי, תספרי שאת מצטערת
ושאת עכשיו נוסעת על דרך אחרת
ואני אגיד לך - אל תשכחי להדליק את אורות ההבהוב
ועכשיו, אחרי הכל, תחפשי אותי בסיבוב! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.