|
דוהרת הזויה במרחבי הלילה
ברחובות של העיר הכבויה
את האור מחפשת בקצה מנהרה חשוכה
לא רואה שהוא לצדה
היא מורידה את השמיים
עד לגובה הברכיים
ואומרת לכולם בגאווה
שזה לא גבול בשבילה
על קולב תלוי כל האושר שלה
בכל יום בגזרה ובצבע אחר
ללא ניד עפעף היא הכל קונה
בלי חשבון איך בסוף זה יגמר
אהבה בשבילה זאת מילה אסורה
היא פורחת בתוך דם ונקמה
לעמוד על הבמה זה החלום שלה
ובחלום היא אותו גם מגשימה
היא דוהרת מפוקחת וללא אשליה
לא אל האור, אל תוך חומה מוצקה
שמחכה לה בקצה המנהרה
בהזדמנות זאת שהחלו צילומי "פרויקט אמזונות" המנהל המוסיקלי:
שמעון שטיינברג הזכיר לי מחזמר ישן שכתבתי יחד איתו לפני כמה
שנים בשם: "אודישן" שמספר על 6 בנות שבאות למבחן במה, מה עובר
להן בראש למה הן מצפות ועל היחס שהן מקבלות במבחן. זה אחד
השירים על אחת הבנות שכתבתי אז ואין לו קשר למציאות (דווקא
במחזמר היא הכי מצליחה). פתאום התברר לנו שבעצם חלק מקבוצת
הבנות יודעות לשיר טוב ולשמעון יש זמן פנוי, אז החלטנו ללכת
במקביל לסדרה גם על המחזמר. חלק מהשירים של אז לא היו מולחנים
ואם מישהו רוצה לנסות להלחין הוא מוזמן לנסות. במקביל אשמח
לקבל לעיון שירים מוכנים ומוקלטים בנושא הזה כדי לרענן קצת את
החומר הישן. כדי לנצל את שתי ההפקות, השירים שבמחזמר יהיו גם
בסדרה, תודה מראש לכל הצעה, תגובה או רעיון לשיפור. |
|
|
החיים הם
כמו...
סלוגן,
מתחילים
ממשיכים
ואז נגמרים!
ד"ר מישה רוזנר,
בונה מצבות עם
צג סלוגנים
מיוחד נגד גשם
ועם מעמד לנר
זיכרון עכשיו
בחניות האופנה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.