חיי מועילים לבדי.
אני מתרווח על כורסת קיצבה אפורה
מבקש מפועלת הניקיון
למלא את דלי המים לבדה.

מדרגות מלוכלכות אינן סיבה
לכאב הגב או לקיטורים
על ילדי השכנים
פעמי צעדיהם במעלה הדרך עלומים
ועד שאני פותח
פולחת אם הצעקה:
"למה הטרדתם אותו, ילדים?"
"זו לו שנת מנוחה לאהבה."

חיי מועילים לאיכות הספה.
המשכב מצדיק את קיומי.
גופי - את מחירה.

ערפילית השמש ואני
בוקר בוקר נשענים
על מעקה חלוד
בגשם הסתווי
כאילו לא נפגשנו
שני עצמים מבוגרים
מתכופפים  אל   הרחוב
לדוג אביב נוסף
מים   האנשים.