|
חיי מועילים לבדי.
אני מתרווח על כורסת קיצבה אפורה
מבקש מפועלת הניקיון
למלא את דלי המים לבדה.
מדרגות מלוכלכות אינן סיבה
לכאב הגב או לקיטורים
על ילדי השכנים
פעמי צעדיהם במעלה הדרך עלומים
ועד שאני פותח
פולחת אם הצעקה:
"למה הטרדתם אותו, ילדים?"
"זו לו שנת מנוחה לאהבה."
חיי מועילים לאיכות הספה.
המשכב מצדיק את קיומי.
גופי - את מחירה.
ערפילית השמש ואני
בוקר בוקר נשענים
על מעקה חלוד
בגשם הסתווי
כאילו לא נפגשנו
שני עצמים מבוגרים
מתכופפים אל הרחוב
לדוג אביב נוסף
מים האנשים.
|
|
|
סכינים בגב!
נקודה, וקו!
דם עולה, דם
יורד, דם עולה,
דם יורד!
עכבישים מטפסים
לך על הגב!
ביצה נשברת!
כובע עף!
ורוח...
"פווווווווו..."
זאת שאהבה את
התל-אביבי עושה
נעים לתל-אביבי
בגב (!) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.