|
חיי מועילים לבדי.
אני מתרווח על כורסת קיצבה אפורה
מבקש מפועלת הניקיון
למלא את דלי המים לבדה.
מדרגות מלוכלכות אינן סיבה
לכאב הגב או לקיטורים
על ילדי השכנים
פעמי צעדיהם במעלה הדרך עלומים
ועד שאני פותח
פולחת אם הצעקה:
"למה הטרדתם אותו, ילדים?"
"זו לו שנת מנוחה לאהבה."
חיי מועילים לאיכות הספה.
המשכב מצדיק את קיומי.
גופי - את מחירה.
ערפילית השמש ואני
בוקר בוקר נשענים
על מעקה חלוד
בגשם הסתווי
כאילו לא נפגשנו
שני עצמים מבוגרים
מתכופפים אל הרחוב
לדוג אביב נוסף
מים האנשים.
|
|
|
נניח שבועז יחלק
את כל היוצרים
בבמה לעשרים
קבוצות, וכל
קבוצה תארגן
מדים משלה
ואימונים בשעות
לילה מאוחרות,
ונניח שנגיע
כולנו לרמה
מקצוענית ממש,
ונניח שיבואו
מכל קצוות
הצפונבון לחזות
בפלא, ונניח
שנקבע פה אחד
תאריך ובו ננהל
טורניר קטרגל
מותח על מנת
לברר אחת ולתמיד
מיהו גדול
מכדררי הבמה- אז
אני בועט ראשון
פנדל.
חרגול חושב
רחוק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.