|
חיי מועילים לבדי.
אני מתרווח על כורסת קיצבה אפורה
מבקש מפועלת הניקיון
למלא את דלי המים לבדה.
מדרגות מלוכלכות אינן סיבה
לכאב הגב או לקיטורים
על ילדי השכנים
פעמי צעדיהם במעלה הדרך עלומים
ועד שאני פותח
פולחת אם הצעקה:
"למה הטרדתם אותו, ילדים?"
"זו לו שנת מנוחה לאהבה."
חיי מועילים לאיכות הספה.
המשכב מצדיק את קיומי.
גופי - את מחירה.
ערפילית השמש ואני
בוקר בוקר נשענים
על מעקה חלוד
בגשם הסתווי
כאילו לא נפגשנו
שני עצמים מבוגרים
מתכופפים אל הרחוב
לדוג אביב נוסף
מים האנשים.
|
|
|
"זושה, אם את
שואלת אותי מה
חלום שלי, אז
ככה, אני רוצה
שכשבעל שלי
בעבודה שלו,
שיבוא אליי כושי
גדול, ככה
מאפריקה, גבוה,
עם שרירים,
ויגיד לי 'גברת
בז'יז'ינה, אני
עושה אותך
לשמוח. אני עושה
הכל מה שאת
צריכה... אפילו
חלונות.' ".
פנטזיה של
פולניה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.