איילת בלק / משמרות |
האם זה רק נדמה לך
שלא אותך רוצים לזכור?
שהכבישים מתמלאים ומתרוקנים לפי תנועת הסרוטונין בדם
ולא בגלל השעה
יש לך עוד מה ללמוד אבל אף פעם לא תרגישי
מלאה מספיק בשביל החיבוקים שלו, לרוץ ללה גרדיה
אחרי הסיגריה האחרונה כמו חלופת אופנות
או עונות
כשהוא נרדם ואת נהיית שונה
רמזורים מתחלפים בלי קשר לתנועות המכוניות כמו שאתה
במחשבה שלי.
אני מפנה שוב מקום בשבילך
ונסוגה כשאתה מחייך.
מדמיינת אותך כל כך חזק עד שהפנים שלך
מטשטשות לי
כל המשמרת התפללתי שתתקשר,
ובהפסקה כיביתי את הטלפון.
נכון, הג'ינס ההוא החמיא לך,
אבל עד הפסקת הסיגריה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|