13.04.2007-23.04.2007



אני במקרה פתחתי מבלי לחשוב
קריסת מערכות בוואדי
כמו נחל בחודש אפריל או מאי למרגלות הר החרמון
תשוקה אחזה בי לזרום לעוד ועוד
להגיע לכנרת שלי

אני במקרה גדלתי בעצמות נמתחות בין עורקים וגידים
תוסיפו לזה הורמונים ממש חגיגה שלא באשמתי קרתה
כמו נערה שיצאה עם חברה לבית קפה בשכונה שם ארב לה חמור או
זאב
גלולה הכניס לכוסה מבלי שאף אחד ירגיש
הגיעה לים המלח אל המקום הכי נמוך שיש

אני במקרה דפקו אותי הלמו נקשו המהמו זמפמפו
פתחו פתח במערת נטיפים הרגישים לאורו של יום ולילה
כמו לקחת את דב הקוטב הצפוני הישן את שנת החורף שלו לא שלי
ולהשכים אותו במדבר יהודה בחום אוגוסט יולי יוני זה לא משנה
לי
הגיע לסופו לא ער ולא ישן יותר לעולם רק חולם על מקום אחר, קר

אני במקרה המשכתי
חיפשתי לגמור יפה בדרך מכובדת בצורה נאותה לבת אדם לאישה
לילדה
כמו בדיחה ארוכה ומתמשכת המחייבת להפיל את כולם בסופו של דבר
על הרצפה או על המיטה או על הכביש או על המדרכה
עם קונדום או בלי גומי גמיש תמיד מגיעים לגמירה לסופה, איזה
ביש

יצאתי מאחת שלמה נכנסתי למקומות רבים
עם השנים אגרתי אונים הפעלתי שרירים
לא קיבלתי זיבה גם לא ריבה
זה הדמיון שמושך בחוטים לא קשורים

לא באה האחת שתאחז אותי תתפוס חזקה
באו כאלו עם אותו מבנה אנושי
גם לה יש זוג עיניים אך מבטה מפיל אותי ממקומי בשנייה

וכאילו לפני ששלחו אותה לכדור המסתובב
רקחו מלאכים זוג עיניים במיוחד לבלבל
זה מדהים עד כמה הן מזמינות חזיונות טבולים בדמיונות
יש לה זוג עיניים
הכי יפות הכי מפילות

החלטתי עם עצמי שעם הגורל יותר לא נלחמת
לא אתן שוב מסה כבדה משקל מאה טונה לרמז
לא אלחם בלא שלה פשוט אומר לה לא צריך
זה ההפסד שלך ולצערי גם שלי

לא יודעת לאן יום ייקח אותי ימינה שמאלה בסיבוב סחרחרתי אחורה
אולי אפגוש בדרך שוב כנות מילה רודפת אחר מילת צדק אמונה
גם לה יש זוג עיניים אך מבטה מפיל אותי ממקומי בשנייה

וכאילו לפני ששלחו אותה אל העולם המתגוון
הכינו רשימה שלמה של נופלים ונופלות בימה הכחול ירוק מתחלף
זה מדהים עד כמה עיניה מזמינות חזיונות טבולים בדמיונות
יש לה זוג עיניים
אחרי הן עוקבות

החלטתי לעקוף את הזוג לשנות לגוון
לא ליפול מהעין יותר
לא להתעכב לא להשקיף על הנוף
זה אומר לברוח להציל עצמי נפשי ואנוכי מרשימת הנופלים שאין או
יש

יש לה זוג עיניים
הכי יפות הכי מזמינות הכי מבלבלות הכי הורסות הכי מטשטשות
הכי הכי מסוכנות הכי מתוקות הכי מעלפות מוזרות

יש לה גם גבות

הלוואי והיה בי את העוז
התשוקה שפעם בערה חלמה להמשיך להיות

הלוואי ולא ידעתי מהו טעמה של התחתית המרירה
הנחיתה החופשית ללא בלימה איטית

ונפקחו העיניים
אור חזק חדר
הזמן הרגיל את הכאב
הוא לא עבר
ונסתמו האוזניים
מסננת בעלת סינון דק דק גדלה על אוזן תיכונה
לא שומעת כמו פעם
צלילה לא חודר אל תוך הלב
ונפתח הלוע
כינור צרוד החל מנגן
מצלתיים נוקשות מנסות לעורר
לא עזר דבר

הלוואי והיה נשאר האורז בעולם
גם השעועית והתפוח אדמה

הלוואי והיה ניתן לשמור על התפריט המזין של פעם
נשלחתי לחפש לי מאכלים לא מוכרים להתחיל מבראשית ללא צנון שום
גזר לא מוצאת בשוק החדש

וילמדו לסחור
וישננו שקר
ויעבדו בעיניים
וינוסו
ויסגרו הבסטה
ויקימו גן העיר
וילכו אל אחרת
ויעלימו
וימררו
חיים מתוקים

הלוואי ואגיע לקצה יכולתה
תרים ידיים ודי למלחמה

הלוואי ותבין כי אני יותר גדולה
לא בממדים לא בידע לא בכוח רק בשנים

הלוואי ותניח לעצמה רק לאהוב

ותפתח
ותנוח
ותירגע
ותאמין

סוף מסלול המכשולים
פרק חדש בחיים

הלוואי ותסתפק רק בי
ללא יריות זינוקים למסלולים מכשילים בשווקים אחרים

ונחיה כאן ועכשיו
ונהפוך לבית אחד
ושירנו יתנגן בכל עת
ואפסיק לדמיין
ואאמין

עידן השריקות עבר

פעם התהלכת כמלכה
שטיח אדום פרסו לרגלך
שמא טומאה תיגע לקודש
כמה התלכלכת

עצוב עצוב היום הזה
לא נותרה ממלכה אין סמכות שתתפוס מקום
רוח מצפצפת על הכל
כמה חבל

היכן המלך
איך זה שעזב אותנו פה לשרוק במסדרונות ריקים
איפה הכוונות אולי הן איתו שם בונות מגדלים
כמה כמה מילים כמה צלילים

איי זה כואב הגדילה אל שום מקום אחר
איי זה נחמד לזרום למקום חדש
איי תחכו לי ברמת עתידים עם אלונקה
איי זה יכול היה להפתיע אם הייתה לי ברירה להתחיל מהתחלה

אנשים אנשים כמספר תאי העצבים
מתרוצצים בהבזקים שולחים רצונות במסרים
מי יציל אותי מי ייקח ידי
במקום בעל קבלתי משרוקית מצפצפת רוח איתנה ישר לפי הקבר
נשים נשים זירקו עלי חולות ים
רוח מצפצפת על הכל
כסו כסו שלא אשמע עוד

כמה כמה מילים כמה צלילים
גיהוקים בפתח
עידן השריקות עבר

לא סובלת אף אחד
צריכה אותם
איך אחבור אל ייסוריי
בדרך הכי קלה

כשהם מתקרבים עומדת דום עוצרת נשימה
חשה דני דנה נמה קמה נעה נדה כמה למה
מחפשת סיבה טובה
למהומה

לא יכולה איתם
זקוקה להם
איך אמצא בם מקום פנוי
לקשור שם קשר חזק הדוק

כשהם פותחים בדברים מוציאה כל המגנים מכסה כל הפתחים שמא יהיו
הרוגים
צלילם חודר דרך מגן העור מחלחל אל הדם ישר ללב שלי הולמת צליל
זר שואלת פזמון מוכר והם חודרים בכל הכוח פירטים שודדי ים
מכניעים אותי להשתגע לחיות בצילם בשירם המכריע משרתת את האויב

לא יכולה להכיל אותם
דוחפים מתפלחים עוקפים ישר בבטן הרכה עם מרפקים דופקים פוצעים
היכן הדרך הכי קלה
ללכת בה בטוחה

כשהם מתקרבים עומדת דום עוצרת נשימה
חשה דני דנה נמה קמה נעה נדה כמה למה
מחפשת סיבה טובה
למהומה

היא הולכת כפופה
מקשיבה לכל מילה
היא לבד ואין לה זכר
לא הניחו על ראשה שום כתר
היא למדה בבית הספר
קמה מוקדם צעדה ישר אל הכיתה המעופפת
הכינה שיעורים צבעה תבניות ביצים
רצה במרוצים עברה מבחנים
הלכה בתלם מאושרת וזקופה

מי בא ולקח לך את עמוד השדרה
מי תקע בך יתד קרע לך את הצורה
מי שינן בך בחדות מילים שילם שכר עבדות יומך בעליבות
מי השכיב אותך אל העפר לזחול שם ללא כבוד בעצם קיומך כלל
מי לקח את כוחך
מי עומד שם מעלך
מי את רגלו מניח על גבך

מרימה גבה
אין כאן תעלומה

היא תמות ללא זכר ללא עטרה בלי מילה
לא יבואו לשבת עליה שבעה
תשכח מכל עין אשר הביטה בה נהנתה מנופה
לא יקראו עליה קרוביה קדיש זר יהלל שמה
היא שיחקה איתך בגן השעשועים על המגלשה
עיניה בישרו כל יום חג שמח חיוכה המיס ליבך
לא ידעה מה מחכה לה שם בעתידה
רצה במשעולים שערה פזור ריחו אביבים
אל מקום בו מסדרים גבות תולשים שערות חותמים בפס שחור

מרימה גבה
היכן התעלומה

שתחזור
נראה אותה גבר
שתשוב
שנתחיל מבראשית
שיבוא המפץ
גן העדן הנעלם
תפוחים מתוקים מדבש
חטאים עונשים
נשל הנחש
עלי דפנה
דפנה עלי עלי
שבי על ברכי כמו פעם
שחקי איתי משחקי ילדות
כמו שאת יודעת
כמה שאת יפה
הנחתי לך לדעת
רגש הותרתי לי
מי יציל אותי מימך
דפנה עם שוט
את שיר לי
מכה ללא רגשות
מנהלת מאבקי כוחות
מספרת חצאי אמת
נלחמת על המקום
והמקום חופשי
הרכבת לא תזוז
גם אם תתחנני
מחכים הם לכולם שיבואו
לכל בעלי הכרטיסים
עלומי שם הם
פרצופים לא מוכרים
רק לבעל התחנה יש רשימה מלאה
הרכבת לא תזוז
גם אם תתפוצצי
מחכים פה לכולם שיעלו
ורק אז זזים לשם
רק אז נוסעים מכאן

גבירותיי ההיסטוריה חוזרת
שתחזור
נראה אותה גברת
ללא עלי הכותרת
שלו

עם השנים הבנתי
שבכל חברה שהיא
יחידה או מרובה
כולם רוצים לראות תעודה
מכובדת עם שם מוסד מוכר
כולם ללא יוצא מין הכלל

בלכתי לאיטי אחר הזמן הבורח
בהסתובבי אחר רוחה המשתגע
לא השכלתי לעמול להתמיד לשלם ולקבל
רק אלוקים יודע כמה תעודות מונחות בארון חסרות ערך לאדונית
והאדון

משלימה בגרויות כל החיים
ילדותית מידי לא סמכותית מספיק
לנשק להם ת'תחת ללקק בתחתונים
חסרת השכלה מושבעת
מוסיפה ומחסירה דעת
רגישה מידי לשאת עול מחשבות אנושיים מין העבר
מסתפקת בשקי הזייתי ראייתי העקומה ללא אחד

עם השנים שכחתי
את מה שהבנתי
לא נחתמה ידיעה זו במוסד ממלכתי עולמי
לא מצאתי עבודה שתעבוד על עמי
לא ניהלתי לובשי שחורים לנוע במקומי לכלכל שובעי ארצי

אבוי לי אני חסרת כל ערך
אחרי לא רודפים משוגעים תובעניים בתי משפט מחוקקים
גם מסמרים לא מביטים עלי לא עושים לי עיניים גם לא הפטישים
ברחתי למערכת המרכזית מעניין אם חסרה בה פועלת עובדת כפיים אמה
שפחה

חסר בורג
לא לי אם שאלתם
חסר בורג
לחברה כולה

אין כאן אומנות
אין שירה סיפורת
סתם חרוז

אין כאן מלומדת משכילה
אין בחירת ליבו או ליבה
סתם תקועה

אין רגש לא רטט כלום ממש כלום
הגוף רדום

אין התפתחות רוחנית
אין התלמדות מעשית
סתם חפוז

אין עצמאית בשטח
אין עובדת שכירה
סתם זונה

יש מנהלת יש לה רצונות של עגל
עגל מזהב

אין מעקב אחר המתפתח
אין כוח להתווכח
סתם כפופה

יש ממונים בעלי ממונים
טלנובלה

את אוהבת את המילה אהבה
היא נוגעת בנקודה קדומה רגישה
תגובת שרשרת מתרחשת בחוסר ידיעתך
מתי תגיעי לסיפוקך

את אוהבת אותי מחייכת
אושרי סוחף אותך אל הגל הנכון
זוהר מרצד על הילתך לשיא פריחתך
מתי תהי בהכרה
תאמרי תודה
אל תלכי
את היחידה
אל תבכי
את אהובה
אל תפגעי
את לא המטרה

את אוהבת אותי מרחפת
לא מרוכזת לא בפוקוס לא מחפשת מניעים נסתרים בשמלת הגברת
חוכמתך תופסת מקום נעלה את גדולה
מתי תודי באמת
תפני מקום
תתני לשבת לנוח לישון במאוזן על מזרון
תהי חברה
תזמי אמונה
תכבדי תתני קרדיט
מתי תשבעי באמת מהנתינה

לאהבה אין כוח
עייפת אותה

רבים ניסו לקבור אותי
צעק הילד זאב זאב בא לכפר
רבות סיפרו מי אני
צעקה כיפה אדומה סבתא תפתחי אני כאן
דווקא נחמד לצעוק בלי סיבה
לגהק להוציא אוויר
להזכיר אחת עוד בחייה לא רק במותה

זה נחמד להתלבש לכבוד מסיבה ללא הזמנה
להביט במראה לראות סינדרלה ללא כרכרה
זה מצחיק להניח להם מקלות עם קצה צמר גפן
להביט בם לוקחים לנקות את האוזן
דווקא נחמד לשיר בלי סיבה
להזכיר עוד אחת בחייה לא רק מול מצבתה

אני לא מושכת תשומת לב
דווקא נחבאת
אני לא מזלזלת
על פסי החקוקים דווקא יושבת
אני רק אומרת שלום
מחכה לתשובה
דווקא כנה

אף אחד לא הזכיר לי
היום חלף
כאילו לא היה
אולי נמנמתי
לא קום השכם השכמתי
להביט ביומן
יום זיכרון אחד קטן
לשמות כה רבים
לגיבורים נעלמים
לשיבולים קצורים
לאלומות ועלומים
לחיילות וחיילים
לכל מי שקם לקול התרנגול
אולי כדאי שאסתום
לא ירגישו בי כלל
עמוק אנצור

לא ידעתי לפרק פצצה
לא שלחו אותי למות באף מלחמה
לא לקחו אותי בשבי
לא פירקו אותי ביושבי במושבי באוטובוס או בסעדי במסעדה
לא קלקלו לי אף מסיבה עם מטען חבלה
לא ירו בי
לא הרגו אותי
איזה מזל שישנתי

שכחתי
אף אחד לא טלפן לומר לי

יום הזיכרון
חלף

איזה בושות
עדיף אשתוק

עולם נברא כשהביט בה לראשונה
גן העדן על פני אדמה
מאור קטן וגדול כאילו קבלו יותר מקום
פרחים החלו לגדול בחייו
לא בשבילו לבד צעד

התרגלה הנערה לחברה החדשה
דמותו נופלת בצילה נחבאת מדעתה
בקשה ללכת לבד ללא גופו השונה הזר
אהב הוא אותה בכל לבו
אהב הוא אותה בכל מאודו

שנים עבד לזרות גרגירים בשבילה
שנים התהלכה בגן ורדים מופלא
שנים חלפו הוא רק איתה
שנים הפרידו בינו לבינה
אהבה חלומה יותר מהיד שאותה סעדה
אהבה עצמה יותר מהזר שלא עזבה

לא בקש ללכת אל מקום אחר
לחפש שם גן עדן אחר
מכיר רצונו בחירת לבו
לא ירפה מימנה גם כשלבה רחוק מגופו
לא בשבילו צועד לבדו

לא ראתה מימנו זכר
גם כשידו נגעה בידה בטעות לעולם חוזרת לא חשה נאהבת
תרה אחר שונים לא מוכרים
לא חשבה שלדעת זה לגעת בפנים
אהבה בטעות כזב סיפור בדוי או אמיתי של מישהו אחר מימנה

לכבד איך תוכל לדעת
להעריך עצם קיומו
אל עולם שמימנו היא בורחת
הביא אותה בשבילו
בשבילה לא בקשה דבר
רק שיעזוב ידה
עד שתיגע בכבודה בעצמה
ותדע אהבה

מביט על הכל מחפש תמרור עצור
סימן דרך שייקח אותי אל עתידי

רואה עתידם בעברי לצידם שואל לשלומם
מעמיס מרוקן עפר מכיסי זורק לרגלי מוסיף על כאבם

אותי אף אחד לא לקח
סיפור יומי שונה כל כך מיומם
רבים נגד אחד
אותי הותירו בעבר אי שם

אין עתיד בלשיר במועדון לילה בעיר
אין סיבה שכלה אתה לא תופס הכל בסדר אצלך אתה יותר מעשר עשרים
שלושים

אל תקלקל לנו את הסדר את היום את החשק לקום בבוקר להקיץ מחלום
קח לך מישהי עשה ילדים כמונו הייה נורמלי עשה טוב

אותי אף אחד לא שאל
זה מפחיד מה קורה איתך מה עבר בכלל
הם לא אשמים שידם אוחזות כפות קטנים
אני לא אשם שיש שבילים שונים

מביט על הקצב איך לא עוצר ממשיך המנגינה
מחפש כלי לנגן בו טוב להצטרף מבלי לקטוע אותה

נכנסתי לקצב התעוררתי להרפתקה חדשה
מתלהב על שמצליח לעמוד בקצב לא מחסיר פעימה

אותי אף אחד לא שמע
כלים חזקים מימני ניגנו בלהקה