שמעתי את הדבר שכה פחדתי לשמוע
ידעתי שמעכשיו את העתיד כבר אין למנוע
תגובתי אותי הפתיעה, מאין כל הכוח
מהעבר, גם אם רוצים, כבר אי אפשר לברוח
לא באמת הגבתי כמו שחשבתי שאגיב
הראש אמנם מודאג, אבל בלב זה לא מכאיב
מאין התחושות, את זה לא מבינה
הן נובעות משום מקום, כמו שיר בלי מנגינה
והעיניים שוב כבויות, והחיוך לא אמיתי
לא יודעת מה קורה לי כשאתה לא איתי
לא באמת אוהבת, אבל לא יודעת מה כן
אני יודעת שלרצות אותך, זה פשוט להסתכן
לא משתלטת על עצמי, לא מבינה מה לי קורה
אווירה של ביטחון אתה תמידית עליי משרה
רוצה להיות איתך, אבל לא להיות שלך
אני לא באמת בוכה, אבל גם לא ממש שמחה
אתה החלטת להיות עם מישהי אחרת
לא באמת יודעת, למה אני לא נשברת?
חשבתי שאבכה, שאצרח, שאברח
אבל נשארתי כמו שאני, עם קצה חיוך מבודח |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.