חושב עליך כל הימים
זוכר שהיינו ביחד
מקווה אולי נשוב להיפגש
בטעות באמצע רחוב סואן
או בפתחו של בית.
אולי הפעם הבאה שאראך
תהיה כבר בעולם הבא.
לא שהמוות קרוב
אבל מי יודע,
הרי אנשים מתים פה
מימיני ומשמאלי.
בלי אבחנה צעירים
או זקנים או תינוקות,
נשים או גברים.
אני זוכר כשעזבת
כאילו זה היה היום,
הרגש עוד טרי
כמו צבע על ספסל -
רק בלי השלט.
אני רוצה להמשיך הלאה
אבל כבול אל העצב,
העמוק והפוצע
כמו תער חורץ בי חתכים.
אני צריך פלסטר...
מישהו? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.