השיר נכתב על תלולית עפר במוצב הר דב
לפני שנים רבות, אל מול נופיה הממסטלים של ארץ כנען.
ומספר את סיפורה של אשה אחת מיוחדת
הרוצה להשתחרר מאהובה לשעבר.

סקיצה בהקלטה ביתית עד מאוד.
על השירה אמונה אביגיל פוס
והפרחים - לצה"ל.

עמוק עמוק  אל תוך הלילה
לעת שנת המחשבות
ברגליים יחפות אל תוך החדר
על קצות הבהונות

שיער נח על הכר בשקט
והוא פוסע בין החלומות
פורמים קשרים שהסתבכו בעצמם
פורצים את סכר הדמעות.

עזוב אותי עכשיו בשקט
הנח לי להיות
שאוכל היום לפרוח
אל שעת החלומות.

בספינה של נוצות אבואה
אל שער יום חדש
ובדרכי אקטוף פרחי שמיים
ואצמיח גן חדש

ואתה חלום רחוק אולי תופיע
יום אחד במסלולי
ואז אצחק על הדמעות שיבשו מזמן
ואעוף לי לבדי

רק תן לי רגע שקט
הנח לי להיות
שאוכל היום לברוח
אל שעת החלומות.