ריקי די / יש אנשים |
פתותי ירח בקפה של בוקר,
ידיים מתוקות מקלפות את חושיי
שולחות אותי רכה וזוהרת
אל העולם.
החלומות סולחים לי
כשאני נאבקת על מדרכות קורסות
חושקת שפתיים
באור קרוע,מתאבד
בניסיונו לרצות אנשים,
והמה מתמוססים בין ליל ליום
על הסף מתדפקת אחריתם
ולא פינו מחשבתם
לחלומות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|