19.01.07-26.02.07
איך הזמן עושה צחוק
צובע פני בשבילי ניסיון
ללא רחם לרגשותיי העדינים
מזלזל במערכת הביטחון
איך שופך הוא לובן על ראשי
מתגלגל נקרע מהיסוסי
צועק לי הסוסים דוהרים צוהלים
המירוץ החל לפני שנים
איך זה שאני יושבת
עושה יוגה מרגיעה רוחות
התחוללה סערה בכוסה
שנים לא נרגעתי בגללה
איך זה שאין לי כיסוי
לא סיר לא מכסה הנני
כוס ערומה אנוכי
משקה פרחים במים חיים
איך זה שלא נשבר לי
הכל בגלל השקיפות שבזכוכית התחתית
מגדילה תוכנה מרתיעה שפנים
רצים בסערה מימני פן ישרטו משברי רסיסי טלי
איך זה שהגלגל הענק לא נמאס עלי
אין פלא שהנוף מתחיל לשעמם
אולי כדאי לעלות על האנקונדה
לעשות שמיניות באוויר לופים להחסיר נשימה
איך זה שנעלו אותי בגני תערוכתה
הזמן לא זז לא נע לעברה
כמה כוסות וכמה סערות יכולה שקית עם פרחים מיובשים לעבור
ומה הטעם
בכוס הראשונה היה הכי טוב
לא לשימוש ממושך
לא ניתנת לשטיפה
לא לרחיצה
אולי למריחה
לקיפול
למעיכה
לזריקה
לפח הזבל שבסמטה
לא ניתן לחמם יותר מידי
לא להרתיח
לא לשרוף
אולי להבעיר
למשחק ילדים
לצעצוע
לשעשוע
לצבוע בטושים זוהרים
לא עולה הרבה
טעמה פלסטיק
לא הדבר האמיתי
ערכה נמוך
לא מושכת יותר מידי
יעילה לרגע קט
חד פעמית
פטנט של הדור החדש
קצת חסומה
בלומה
משתחררת בקצב איטי
מהטראומה
קצת אטומה
לא מרגישה
אולי רדומה
מהמכה
קצת עצובה
יותר מאושרת
אוחזת במושכות
לא עוצרת
מביטה לצדדים
לא רואה פרטים קטנים
יותר עסוקה
מאשר מתעסקת
קצת בוכה
יותר מחייכת
פחות נלחמת
יותר מסרבת
קצת גדולה
פחות קטנה
קצת סכנה
יותר בריאה
קצת זיכרונות
יותר עשיה
פחות מסרים
יותר שירים
שירים פשוטים
פשוט שירים
פעם
הכפיות ריגשו אותי
אי הידיעה הפעים
סקרנות עמדה על המשמר
העין נותרה פקוחה
היום
לא עשיתי לך קרניים מאחור
לא הלכתי אל ארץ רחוקה
בדד לא ישבתי שם
עצמתי עיניי, שאפתי נשפתי חיממתי גב
נרגעו כל עצבי
הימים לא גועשים כמו פעם
הגלים עושים בנעימים אהבה עם החולות
יופי
טוב שהגעתי עד הלום
נותרת חלום שפרטיו נשכחו מימני
תעלומה שלא באה על פתרונה ולעולם לא תבוא
שחת ושחית ממקום אל מקום אחר
אולי נפגש בשמחות יותר ברוכות
כפיות פשוטות משיבות אותי
אל המקום בו חשתי בפעם הראשונה איך גופי בוער ושחה בי ילדה
קטנה
כפיות פשוטות ממתיקות כל מרות
זוכרת לך חסד כפיותייך
זוכרת לך רגעים כה פשוטים מהולים בדבש עינייך
צביטה בלב מעירה אותי אל היום
היום הזה
גם אם עזבתי ידך
נעלמתי מעינך
הרפתי כלבבך
אלף אקדיש בשבילך
גם אם אינך שווה
לא רואה מחילה קצה אור באפלה
לא חסת על שמלתי
שונה סדר בראשיתי
אלף זרים אשתול בשבילך
עם שחר תקיצי אל דרך מאולתרת הקוראת בשמך
בחירת מחדל
לעמוד בצד
להשקיף בך מודדת אורכו של קוץ בקוצם
לא להרים יד
לא לקרא לך בשלום
לעמול דוממת
לא להביט בחלון
לא לחפש דמותך
לא לצפות שתשקי
לא לחלום שתעריכי
עד אלף ולא אחד יותר
בשבילך יעמדו דום לנצח
אלף זרים
שונים
המכירים את שמך
גלעד
הגיע אל שום מקום
קרקע עזובה נטושה
החל לחפור עפר לאסוף
ערבב במים הזורמים בקרבה
לבנה יצר מלבנית צורתה
אחת על אחת בנה לו חומה
פן חולות המדבר ישרפו בעיניו
יאפירו שערות ראשו יחדרו לבשרו יחלחלו בדמיו
עמל לילה ויום
לא נח לא נגע באף חלום
לא ראה לא איש לא אישה
לא ילד לא ילדה
עסוק היה במלאכה
לבנות את החומה
לילה ירד וצצה לו שועלה
הציצה מעבר לחומה ויללה
לא ידע מה לעשות
שנים מסתת הוא לבנות
מה יעשה מול החיה הזאת
שאל אותה מה לך כאן
והכל חול וחול
עפר ואפר
חצץ ואין מה לאכול
לכי אל המקום מימנו באת
פה זה שום מקום
אמרה השועלה
כבר זמן מה שאני מביטה על החומה
איך גודלת היא בכל יממה
עד אשר נעלמה לי הלבנה
סהרי מאיר לילי
מציל דרכי
עתה נעלם מימני
אמר לה מה תרצי בתמורה לירח
אולי אתן לך צורה אחרת בשינוי אדרת
לא עגולה המוסיפה ומחסירה
לא אחת ויחידה
אתן לך עשר לבנות גדושות עמל ויזע מכובדות
מלבניות יציבות ומעוצבות
יצילו דרכך פי עשר מהאחת הנעלמת
הרהרה השועלה על המציאה
הפסידה אחת וקבלה עשרה
הנהנה בהסכמה
שמחה וצהלה על המציאה
החל לעבוד ולעמול
לעצב לשועלה
מאורתה
אין לי מה להוסיף לזה
כל כך הרבה מים עברו בנהרי
משכו וסחפו קלות דעת
לטעום משקי חשקו
לצעוק לכל עבר
אין בה כל טעם
לא מר לא מתוק
סתם עוד אחת
בת אדם
משכו בלשוני עצבי החלשים המעוכים
בדקו ציציותיי הכשרות הן למאכל לארוחת גורמה
על היכטה שלהן בנמל
דחפו אצבע לגרוני
לראות מה יש שם בלועי
סוכר לבן שפכו לתוכי
קיא קיא יצא מימני
מה לעשות
בת אדם הנני
סתם עוד אחת
בת אדם
לא נתנו דעתן על כל העבר
ברגע שנגעו תאוותן עלתה לראשן
בלבלה כל הגיון
מה ניתן לבלום
מה ניתן לקחת
אולי לגנוב
אין בה כל עורך דין
לא שומר ראש
לא גב
ניקח מה שאפשר
לא נעמוד על מעשינו לדין
אין מי שיתבע מאיתנו דבר מה
נעשה כל רצוננו
נטביעה במי נהרה
סתם עוד אחת
בת אדם
אולי אוסיף לזה סוכר חום
שמעתי שעדיף
לא מזיק לגוף
ואם כבר מותר לדבר
לומר בחופשיות
לפתוח את הלב
איך זה שהמילים ברורות היטב
בקפידה נמשות מהבאר
זה לא מהלב
זה ממש קטע מרוח ומתוח
עד כאב
ואם כבר מותר להביע
לצאת ללא פחד להצביע
על המקום המציק המדגדג הנעים
איך זה שבוחרים תמיד בנעים ביותר
זונחים מועקות חששות ופחדים
זה לא מהלב
זה ממש קטע של הראש וזה בוער
פוחד הוא להנמיך לרדת קצת
חייב הוא לשלוט בלי לב
ואם כבר נוגעים ברגש
חודרים אל המופשט ביותר
אל העירום מכל בגד וכיסוי
איך זה שבוחרים רגשי אהדה הערצה
זונחים את הקנאה והאח הזנוח כעס ושנאה
זה לא מהלב
זה ממש משבר
זה הוא קטע מנוע מחופשיות להתרוצץ
זה מה שאתם אוהבים לשמוע
רק טוב
רק טוב
רק טוב
כמה סוכר לבן ניתן למהול
רק טוב
רק טוב
עד גועל
והתקפת לב
בזמן שאת לא קוראת אותי
אני כותבת
לא מבינה פשר התעלומה
מדוע קוראת אלייך שוב ושוב
כשאת לא עונה
בזמן שאינך נראית כלל
אני ממשיכה לכתוב
מחיים שלמים שרציתי לחלוק איתך
נותר זה הרגע המייבב לחלום
אטום סתום קטוע לא חשוב מזכיר איך פעם הרגיש אותך באמת
עד בא החור בשן
מאז אני לא ישן
מנסה להרדים הכאב
שותה מים קרים
מנפח בטן מכווץ שרירים
עד בא החור בשן
נהנתי מכל הבא ליד
הלכתי כגיבור ישראל
אל בת השכן
שרתי לה מיזמורים
עד בא החור בשן
מאז אני לא אני יותר
הכל שחור
אשיש בעל עששת אנוכי
ללא אישה עששית לימיני
בזמן שהזנחת אותי אותנו
אני ממשיכה בכל הכוח להוסיף ולכתוב
לספר לכל עין ואוזן שרק תחפוץ
איך נוצר חור בעולם כה מושלם
איך הבלון הנפוח לא מוצא מנוח עד אשר הוא מתרוקן
בזמן שנוצרים חורים
בסיפור אהבתי
אין מה לאכול
הכל מכאיב
בזמן שמחפשת אני תרופה
אינך מאמינה
אינך מאמינה
עד כמה חור קטן
משכיח את כל התמונה
מסכן האחד שיזדקק לך
אומלל חסר כל יחכה
עם השנים לא יעלה לגובה
לא ישנה צבע עורו
כשאת תעברי יעמוד דום
יצדיע להוד ממלכתה
ימלא כל בקשותיה
לא יחסיר מימנה טיפה
בלילה יכנס אל מיטתו
קטנה וצנועה בדיוק רב למידתו
שם יחלום עלייך שוכבת לצידו
אף אל אף כף רגל אל כף אוחזת ברב חובלו
נעים בים של אהבה אל חוף ההבטחה
מסכן יקום אל קול פעמונך
בלהט יביט בענבלך
ירכין ראשו מול מבטך
לא ישכח את מקומו
כשאת תחגגי עם חברייך
ילביש אותך ביפים שבכיסוייך
יבריק ימזוג וימלא כוסך שפע יינך
לא תיפול טיפה להכתים צחור שמלתך
בלילה יכנס אל מיטתו
קטן ושחור יתפלל שם על עורו אורכו רוחבו גאולתו
בחלומות ירטיב את הלבנים
לריק ישתול שם מיליוני זרעים
בים של אהבה לך יתגעגע שתמלאי בקשתו
לא קשורה לכלום
חופשיה
יכולה לעוף לטוס לכל כיוון
לשכב בכל פוזה
מבלי לתת דין חשבונית וקבלה
לא מאוהבת באף אחת לא שווה
חופשיה
יכולה לנשום כאוות נפשי
גם פיח להסניף חנקן אל תעלת חוטמי
מבלי לתת הסברים מדוע ולמה שבץ מקבלים
לא תפוסה באף אחת מוערכת לא מעריכה
חופשיה
צעקי לי
בואי כנסי אל המפעל
קומי עם שחר להמציא תועלת לכלל
קפצי באוויר ספרי עד מאה
בואי לכאן
תביאי נשיקה
געי לי בנשמה
הרתיחי את המים
עד תפתח הנשימה
בואי הנה
עשי כל מה שאני רוצה
בואי הנה לכי מפה
את חופשיה לעשות כל מה שאת רוצה
לא סגורה על כלום
מין כאב מתוק ממש תענוג
חופשיה
יכולה לבחור את הכבלים
איזה ערוצים נבחרים
יכולה לסגור לפתוח לסגור ולא לפתוח
את התריסים המאובקים
חופשיה
יכולה לא לנקות
ללכת בלויה חסרת כל
חופשיה
לעשות כל רצוני
להשתין בקשת
גם על עצמי
חופשיה
לא מעניין אותי כלום
אין דבר מה מוערך
לא מעוניינת ביד שתציל
לא רוצה אותה
שפתיה לא מוצאות חן בעיניי
החלתי לשקר
להצטרף למנגינה המזויפת
הלכתי להזדיין
לשם היא שלחה אותי
ועוד רבות נאות כמוה
לא מעוניינת בחום ואהבה
יאללה מלחמה
לא אגע בה לא לא
לא אשיר לה
לא ולא
לא אשלח לה פרחים
לא אתייחס כלל לרגליה
לעפעפיה
למבטה
למוצא פיה
לא אקרע את חולצתה
לא ולא
גם לא במחשבה בהזיה בפנטזיה
לא אחלום עליה
שתלך תחפש בת אדם במקום אחר
לא אתן לה להתקרב
לא ולא
כאן לא גן עדן
הצילו דוקטור
אני לא יכולה יותר
רצתה שארד נמוך
שעמם לה שם למטה
בקשה לדבר בגובה העיניים של הכלבה שלה
שברה גבי כשהתכופפתי לרחרח
תפוח לא הגישה לי
זרקה עלי רסק עגבניות וביצים קשות
חשבה פה זה גן חיות
הצילו דוקטור
אין לי מקום
יש סירחון
לא שלי
לא ולא
הצילו דוקטור
לא יכולה יותר
פעם היה חושך
ויהי אור
פעם היה בלגן
ויהי סדר
פעם היה קר
ויהי שמש
הפעם מסריח דוקטור
אוכלים מאכלים לא מזינים
ופולטים כמה פולטים
ויהיו פרחים
כמה פרחים דוקטור אנו צריכים
כמה פרחים ריחניים
ואם עצב נפל בחלקי
על יד שעזבה ונפלה בחלקה לא שלי
על מילה שבגדה נזרקה ניפצה זגוגית חלומי
על אהבה כה גדולה שכבתה
ואם נשבר לבי לרסיסים
לא מצא נס תרופה שיקוי פלאים
בכל שביל פסע לאחות
בים ביבשה גם עף אחר יונות
צעק על גגות הבתים הנני כאן ואין חש מרגיש
ואם נפרץ הסכר ודמעותיי שטפו ללא מעצורים
ובאו אחרים עם דליים לגנוב מים מלוחים
ומילת בקשה אחת לא שמעו אוזניי
צמאים אנו אנא ממך השקי אותנו
ואם עצב גדל והתפתח בחקי
על קלות דעתם של כל האוחזים בדבר
וידיהם רועדות לא רק מפחד
ואם הזמן שחולף רק מפילות או משליכות זורקות
לא כולן מניחות במקום טוב בנחת להיות
מי קבע שכך צריך לחיות
את כל העצב הזה לצחוק לשרוד לחרוז לגדל
להתקיים להנשים להניק להחיות
עצוב לי שכך נחקק בספר האבות
עצוב עד כדי צחוק
אסור לצחוק?
ואם לא די לה באחד
או במחרוזת אחת
עדי
לנחישותי
לא מתאימה היא לי
או לא קשורה כלל לשירי
אסתפק במה שיש
עד כאן מגיעה אני
לאן אלך לא אדע
ואולי ספר חדש יחל להיכתב עם בוא השחר, מחר בזריחת החמה
אולי דלת תפתח ואשכח את כל הימים שסחפו אותי עד אליה
אין בי כעס לא ולא
אין שנאה על שנים של התעלמות לא ולא
פשוט אין טעם לטרוח למענה
מרחתי כל מה שניתן עד קצה היגיעה
אשיל מעלי כסותה של בת אדם זו
אותה האחת שכרעה ברך לפניה
אלך אל החייט הלא מוכר הלא ידוע
העובד למחייתו כל ימות השבוע
למדוד מידותיי החדשות
אבקש בגד המגלה טפח ומכסה טפחיים חמים וצנוע
ללכת בו בכל עונה שתבוא
אזרוק מגפי המלחמה
איתם צעדתי באש ובמים בתעלות במחילות בברים ובמסיבות
רק לראות את פניה
אלך יחפה אל הסנדלר
להתאים לי נעל חדשה
זוג טבע נאות
אסתפק בפחות מאלף
עד כאן מגיעה אני
עד כאן שזירתי
נשים קופסאות פתוחות
על אדן החלון
לא יבואו חתולים
עזובים מהרחוב
נשים עוגות מגרות
על הספסל בגינה הציבורית
לא יבואו זבובים
לדגור לחוג במעגלים
נשים את כל השירים הטובים
בחוף הים נפציץ בעוצמה גם עם בסים נמוכים
לא יבואו מנענעים רק עם תחתונים
להזיז ישבנים עצלים
נשים משקאות תוססים המזמינים ללגום
שם בין כל המזיעים התועים העייפים מלנדוד
לא יגעו בם לא ידחפו ילחמו בשינם
לתפוס כוסית לצנן תאבתם
נשים בצל לחפש קרן אור
תבשיל כבדי עוף לעורר תאבון
לא נבכה כשנקלף וניגע בשכבות לא נחתוך
כשניצור טבעות
נשים על אצבע אחת ונסובב
נשים
לא נפגע בכלום ולא בהכול
נשים עוד
נשים
לעולם לא ניתן להבין את הרגע
הוא מכיל עולם שלם שלא עוצר
ממליצה לחשוב כמה סיבובים קדימה
לאן הוא רץ וממהר
בכל מקום בו הולכות הרגליים
ניתן לשמוע את המזמור המוכר מתנגן
גם שירי חול ועם ברקע
השאלה היא איזה תדר נבחר להתקיים
ממליצה לבחור ולהשקיע זמן בחיפושים
אחר אחד אהוב ללא אילוצים
זה נחמד לדעת שהרגע
מכיל את כל הדברים
ולהם רצונות אחרים
נמשכים אל מקורות טבע שונים
לא ניתן להחליט מי ימשוך את מי
ממליצה לא למשוך בכוח להניח להולכים ואיתם לתהות על חסכים
זכות ראשונים קיימת ושורדת כל דרך נועזת
לא נשכח פרט לא נמחק דבר מהספר
הכל חקוק רשום ומבטיח לשוב ברגע דל
ממליצה להישאר פתוחים למעלה לכפתר תחתונים אדומים אשר למטה
בכבוד
מין ימצא את מינו בעליה בירידה בסרט בהצגה
ממליצה לקבל לרשום להסיק מסקנות לא לכעוס
לעולם לא ניתן להבין מי עבר פה כרגע
ניתן להתל לבטל לקבל לצחוק לחשוב
הגעתי עד קצה יכולתי
קפצתי על הבא לעזרתי
נלחמתי להיאחז בו לא להרפות
הרמתי ידיים
החלתי לדהות
כל הצבעים החלו להיעלם
כל הציירים שבו לעמוד על הקיר הריק
הרמתי ידיים
לא נלחמת יותר
התחלתי לדאות עם הרוח
כל הסערות שקטו לפתע
כל הכוסות שבו מצוחצחות אל הארון
חלקן מסודרות חלקן עדיין לא וזה בסדר גם אם לא
הרמתי ידיים
הפסקתי לחשוב
מה יאמרו כל העדר שם באחו על מה ישוחחו
מה תאמר האחת שאותי רק תאהב
כשתגלה מה עשיתי לזמן שאותו רק מזמזתי עד כמה חבל
הרמתי ידיים
הפשלתי שרוולי מאחורי
החלתי לעשות
כל המילים לא יוכלו לתאר למעשה מה נעשה
כל המילים יצבעו יטשטשו למעשה את העשייה שבמעשה
הרמתי ידיים
לא מחפשת הבנה
לא אוזן קשבת לא עזרה תמיכה סליחה ובקשה
החלתי לעשות
לעשות את הכל מההתחלה
לעיתים טוב לכבות את המנועים
ופשוט לדאות עם זרמי האוויר
לחדול להלחם בטבע
וגם אם הידיים למעלה
אין זה אומר שהעיניים עצומות ולעד אירדם
יום יבוא ואמצא סיבה טובה לומר כבעבר אני פה פועלת כהלכה
מנועי כוסה בחול וחול חול
לא פועל לפי דרישות היצרן
לא יודעת אני לנקות מנוע
ולהחליף ממש לא קל
לכן ידיי למעלה
כי מלמעלה באה ותבוא הישועה
וגם אם הידיים למעלה
אין זה אומר שהרגליים לא תרות אחר שביל הבריחה
אל פיצוח התעלומה
תלוי בפני מי ומה
ממש חידה בתוך חידה
ובכל שנות קיומי
דאגו לשלומי
פן אצא ממפתן התא
עולם שלם יותיר אגדה
ובכל מיליוני הדקות בם השלימו
את בואי לזה הרגע
מי ידע שכך יקרה אותי אותה אישה
אלך לי לבדי גוועה בבושתה
ובכל הנצח הקיים הזה
נגעו נגעים בכל השלמים
לא קם החכם להשכיל את הרגע
ללכת אל מערתו להאיר שם לכל עמו
ובכל הדורות עד כאן
לא קם אותו חכם
להזכיר לי ולה מה מעשינו כאן
רק עצב פיזר בשבילנו להלחם בשמחת טבענו
ואיך אקרא לי אישה
אם אין איש איתי
בגופה של נקבה מתהלכת אני
מחכה שיקרא לי קול
זכר ימים ימימה
ינשוף בקרבי סגולת שבילי
אז אודה בקול גדול
אישה הנני
אישה
חור לי
ואני נקובה
חלולה להעביר כל שישמח לבבו או לבבה
חור לי
ואני לא אטומה
יכולה להמציא מתוכי גם כמוהו וכמותה
חור לי
ואין לי בעל
כל העובר בסביבה חש ויודע שמי הוא מה
חור לי
ואני מפותחת
משכילה טוב טוב לרחרח את הבא
חור לך
וזה לא נעים לי להגיד
חור לך
וזה ברור כמו יום סגריר
חור לך
ואת מתעלמת
חור לך
וחור לי
מי יסתום את פי מי
חור לי
ואני נקבה
חלולה למסור את שבידו לכל הנמצא
חור לי
וגם אם אין לי בעל שיתפוס ויגיד חורה לי ואין נכנס ונוגע
מלבדי
לא יקחו חורי מימני לא יגזלו חורי לי גם לא את
חור לי
וחורה לך
על שקל לי להודות
בחורי
פתוחה לסגור כשאבחר לי
חור לך
וגם אם לא הבנת דבר
חור לך
עם שכל ועם מזל
שמחה אני להיות זו המעסיקה את מוחך בעולם שכזה
שמחה אני שיש לך על מה לפרוש את שמיכתך
שמחה אני שבחרת ליהדבק בבת אדם ולא באחרת
עכשיו אמרי לי בקולך מהו רצונך
אמרי רצונך במדויק ללא חשש קל
שמא תלכי לאיבוד בחשק שלא קיבל משקל
אמרי רצונך בקולך האמיתי
שמא תנברי כל ימייך בצער וכאב מדוע לא נשמע קולך באוזני
אמרי בלחש רצונך
ואם יש בידי אתן
מחשבה המקבלת עודף מקום בהזיה ללא שטף מילים היוצאים מפי חורה
מסוכנת מאוד לבריאות הנערה ומבזבזת זמנה לבטלה,
מדביקה אחרות בעיסה לעוסה לא ברוכה כלל ללא שיתוף בנעשה.
שמחה אני כי מבוזבז זמנך עלי
לא שמחה כלל על הבזבוז שבכלל
יש ערך לאהבה
ודרך נער בנערה
ודרך לתפוס את לבה
עם כל הכבוד
יש ערך לאהבה
יש הטועים בדרך הגדרתה שם נופלים בבורה
ולא נוגעים לה עוד לעולם כבראשונה
יש ערך לאהבה
דרך מבט זך דרך עין רכה ותמימה
יש ערך לאהבה
שם בשביל פונים ימינה ודואגים לשמור עליה
בכבוד רב
הילד מאוהב בילדה
שם בחולות מורט לה שערות
זורק ומפזר חלקיקים בעיניה
הוא אוהב אותה
הוא אוהב אותה
הילד מאוהב בילדה
לא יכול לסבול להיות כשהיא עוברת בסביבה
כל ראשו נתפס בעמוד התווך אשר לו בתחתונו
הוא אוהב אותה
הוא אוהב אותה
ולא סתם היא קרחת
ולא סתם היא לא רואה
פרח הוא שכח איתו לקחת
כשבידו משך בכוח זרועה
ולא סתם היא בורחת
ולא סתם נכנסת בקירות
מילה טובה שכח איתו לקחת
כשבשיניו נגס פלח מבשרה
הוא אוהב אותה
הוא אהב אותה
עולם האפשרויות הגדול
יש פתחים לכל דבר
רק צריך לדעת מתי לחדור
מסקרן אותי לדעת
מה רצון החודר אל החלון
מה הכוונה שלו האם היא טובה
האם חודר בשביל להזריע זרע משובח המפרה כל אדמה טובה
האם חודר בכדי לצאת במהרה ורץ לספר לכל החברים על תריס פתוח
לרווחה
האם בא לגנוב ביציות יקרות מפז ללא אזהרה
עולם מרתק בעל פרצופים שונים ומשונים עוד יותר
אנא מימך היושב במרומים
אמור להם שלכאן לא נכנסים סתם כך כי רוצים או חשים
אמור להם שיחשבו טוב טוב על המעשים
כי רק ככה זרעים טובים גדלים ומתפתחים להיות שושנים בין
החוחים
אנא מימך היושב במרומים
שמור על פתחי החלונות הקטנים
סלח נא לנכנסים התמימים מלדעת
עד כמה הם משחיתים אדמה טובה ופוריה
אנא מימך היושב במרומים
רחם עלינו
ועשה עמנו חסד
האר לנו
להשכיל דרכנו בעולמך
ואמרו אמן
מין מוצא מינו לפי מידתו
ואם היא לא בידייך
יש אחר המתאים בדיוק לרגלך
יחמם אותך בלילות קרים
ישמח ליבך רק אם תראי ביקרו
ימלא כל רצונך רק אם תודי בו
ואולי חולצה אחרת תמצאי
אחת שזרקו ולא מצאו בה תועלת
אחת יקרה מפז לעני רש נכבד
לכל בודד יש מין המתאים בדיוק רב למלא חסרונו
זה חשוב להודות בכך
זה חשוב להבין שישנם טועים בדרך
ובסבלנות אין קץ
להאיר ולהסביר
שניתן אחרת ללכת
תמיד יש שם שביל המחפש בשביל מי
הלוואי ונמצא שם רק טוב
ויש שמנות ומלאות החולמות כל הימים והלילות על מכנסיים צרות
מה לעשות?
או לקנות מכנסיים מתאימות
או לעשות דיאטה
פתח חסר ערך
לתמימים
פתח רב ערך
למחפשים מטמון
וכל המחפש יודע שהרי הוא חלום בלתי נתפס
יהיה טוב אני אומרת
מה אכפת לי זה לא עולה כלל
ואם אעזוב לפתע
תזכרו שהייתי בינכן
באתי עם שק מלא באהבה
והלכתי ללא כלום
ומה כל זה אומר?
בטוח זה אומר משהו למישהו... ככה זה עובד
כל אחד ואחת והמחשבה החופשית
ואם נפגעת קשות מימני
דעי
כשאני פוגעת אני שומרת על עצמי
או שפגעת בי
או שמחפשת את מטמון
או שאת פגועה בלי שום קשר אלי
אם היית תמימה
הייתי מניחה לך להישאר בדרכך ואף שומרת עליך
לו בקשת והיה בכוחי לשמור
ועד צאת כל התמימות
יהיה טוב
בקשתי בקול גדול
נא לא לחדור
לכו נא אל פתח אחר
לזמזם שם את שיר הצרעות
צרעות לא שומעות
בטח שלא מקשיבות
יודעות הן לעוף
לשקשק בכנפיים בחום וצהוב
עזבו אותי באמאשלכן
לכו להשמיע בחלון אחר זכויותיכן
כשאתן יוצאות במחילה לכרסם פירותי
לא חסות אתן
צדות בדבורים עוקצות בלי רחם טרף לולדותיכן
עופו עופו לזמזם במקום אחר
חשבה לה הצרעה
אלמד אותה מה היא עקיצה מהו טבעי בממלכה הפרוצה
אסביר לה גם אם לא בקשה
בטח שאחדור ואכנס דרך פתח החלון שלה אני צרעה
חשבתי לי ביני ובין עצמי
לא אתן לשום צרעה לעקוץ בי חוד חודה
לא חפצה נפשי ללמוד ולדעת שירתה
האם רגיש גופי לטעם ארסה עדיף לי להכות בה
עזבי אותי באמאשלך
לכי כנסי אל פתחה של אחרת
כשאת יוצאת לשם זכרי
לבקש רשות לחדור לשיר שם את שיר הצרעות
עם כל הכבוד לך צרעה מעופפת
ויש כבוד צועקים הגופות שבקבר
לכל מילה יש מקום
אך לא משתמשים בכולן בכל רגע ויום
אמשיך להכות בך עד תצאי מחלוני
וגם אם את צרעה נחמדת
שירתך מזומזמת בצורה משכילה ומיוחדת
וזכותך להביע עצמך בכל הזדמנות גם אם מיותרת
יש חוקים בזאת השרשרת
(זמן שידור גם לפרסומות
לא דוחפים אותם כך סתם באמצע התוכנית ללא הודעה
יש סדר וחוקים גם בשרשראות וירטואליות
ואיך תושלם השרשרת אם לא רואים ביקרה
ומה טעמה של שרשרת אם לא ניתן לענדה)
תודה מתקבלת בברכה
גם מילות סליחה פליאה והשבחה
כל עוד ברגישות יתרה חסות הן על המשך המלאכה
כל הבא לתקן לשכנע לספר להביע חרוז אחר
ללא קשר לרצון המתחיל המבצע
חודר במפריע להפריע
לקשקש שירתו
להפסיק עבודתו של אחר
או אחרת
היי ערנית לי אמרתי
לא לישון
לא לרעוד
לא לחלום
המשיכי לעבוד
לשלם מיסים
לשלם קנסות
להפקיד בבנק למשוך
המשיכי להיות
לחיות בשנה הקיימת
במאה המדוברת
את הקובייה אשר בידך אחזי חזק
הניחי לה במקומה
למדי מטעויות
איך נופלות קוביות
איך מניחים בתנוחה הכי טובה
מבלי להפיל היסטוריה שלמה
את יכולה לשתף יד אמינה
אחת שלא חוששת להניח אחרת במקומה
את יכולה להסתכן איתה
להניח לה להחריב כל פיסות עולמך
היי חזקה לי אמרתי
לעולם אל תשכחי
להוסיף אחת אחרי השנייה
דרך ההנחה חשובה בכל רגע
אם משעמם לך בדרך
המציאי דרכים אחרות להניח לה
לא יעזור לך כלום לי אמרתי
זהו שם המשחק
אותן קוביות
עם מספר נקודות
למחשבה
מה לך אישה יפה
מי הניח לך ללכת יחפה
מי שבר ניפץ עוגן ספינתך
מי הותיר אותך בחוף ההבטחה בודדה לכאבך
מה אמרו לך השנים
מה לחשו לך הגלים
מה ראית כששקעת במצולות
מה אספת משם מי אחז בידך עד כאן הביאך עד הלום
חפשי אותי בין עצי הצפצפה
שם אלחש לך כמו פעם מילים של אהבה
חפשי אותי בקצה הארץ הטובה
שם אולי מחכה מזלך לברכה
חזרי אישה יפה אל ארצך
בני במו ידייך רפסודה צאי מחופך
למדי את שפת הילדים החדשים
זכרי שפת עמך נצח תהילתך לעולמי עולמים
בין עצי הצפצפה אחכה לך תמיד
שתשובי לחוש רוחי הנתונה לך בלילות ובימים
ממש כמו שהרגשת אותי פעם
כשרקדת בטוחה בצלי ללא שמץ של פחד
אל תבכי אישה יפה
עודני כאן
אוהב
ויהי מה
כל אחד שונה מחברו
כל אחת יש לה רצונות משלה השונים מידידו
אין אחד הדומה בדיוק לאחר
אין כמותה בכל העולם כולו
והיא יחידה
ואם אין תורה אחת לכולנו
ואם אותה הנחנו לא חזק אחזנו
נותרנו ללמוד תורו של מי עכשיו לעשות את אשר אהבה נפשו
ואם החוק המדיני עלה על תורתנו הקדושה
ואם קדושתה לא נראית בכל בית וחדר שינה
יעירו כולם את כולם בכל רגע ושעה
נא לא להפריע ביקש פועל שחור
נא לא להפריע כשאני מזיע ועובד בקצב השעון
נא לא להפריע כשיוצר אני שרשרת
לא בקשתי ענק לתפארת
נא לא להפריע לי גם כשאני ישן
נא לא להפריע כלל אני מבקש
יש דרך ארץ גם אם התורה לא תופסת
חייבים לשמור על השרשרת
שרשרת זה כל מה שנשאר
חרא בלבן...
ואיך את מדברת בת אדם
לא יפה כך לומר את המצב
חפשי מילים יפות יותר מהמעיין
נשמי עמוק וזהו הכלל
חרא בלבן שאכרות איתה...
ואיך את שחה בת אדם
לא נעים לשמוע איך יציאה לא נעימה לכל אף צבועה בצבעה של צחורת
כנף
עצרי זעמך כאבך אכזבתך
נשפי לאט לאט
חרא בלבן שאבטח בה שוב...
ומה יהיה איתך
מי ירצה אותך
כשאת זועפת ונושכת את השפה
מי יקשור איתך ברית לעולמי דג
חרא בלבן ואת צודקת יא בת אדם
אני איתך מוכנה לצבוע כל עץ בגן
עד תבוא אחת לא מוכרת
תאהב יציאה המרוחה לה בלבן
ואז נכרות איתה יחדיו
את כל עצי הגן
אחד אחד
אחת אחת
חרא בלבן
חרא בלבן
חרא בלבן
את מביטה באחת
בוחנת שביל ניסיונך
את בטוחה בעצמך
שיש בך הכל בשבילה
עתה את אומרת יופי
וגם אם תפלי מאה פעם
לקום ולא למהר לבאה בתור
וגם אם תכנסי באלף קירות
להמשיך וללכת לא לשכוח התחלה ראשונה לשכוח מכות
מבט ביישני לא יודע
מאין באה אותה אחת
לגעת עמוק בקורקבנים
להשמיע את השאלות של פעם של מי יודע
מאין את באה
ולאן את הולכת
זה נחמד לדעת
שיש עוד כמוך בעולם
רק אמרי לי האם את חוזרת? התשובי מחר?
האם יש לי סיכוי קטן?
את קורצת לאחת
שכללת חוסר ביטחונך
את קופצת ישר לסוף
שכחת לכבד את ההתחלה
עתה את חושבת יופי
וגם אם אמרו לך לא מאה פעם
להמשיך ללא היסוס לאחוז ברצונך לאהוב ממש כמו פעם
וגם אם לא נתנו לך את שרצית אלף פעם
זכרי קבלת הכל שזור ביופי של שיר
את מביטה בעצמך
לך כל היופי
היא שולחת מבט
ביישני לא יודעת
את נוגעת עמוק בתוכך
היא הולכת עתה
רחוק מימך
יופי לה
יופי שאין כמותו
יופי
יש גזע חזק
ואני ענף קשה
התקוע בו
הגזע לא זז לשום מקום
ואני משתובב לי עם הרוח
מנסה כל היום לברוח לו
בקשתי מהגזע תניח לי להיות
שחרר אותי ממקומי הזנוח עלייך
ואלך למצוא לי פיסת קרקע חדשה שם אהיה גזעי
לא ענה לי הגזע
לא רצה לגלות לי את הקשר הבלתי נתפס
לא כל ענף יכול להצליח במקום חדש
אז השלתי כל עלה ועלה מימני
פתחתי בשביתה
אז יראו כולם מה היה בי בעונה שעברה
הגזע לא התרגש מימני
יודע הוא שיש עוד כמוני הפושטים וזורקים ללא הצלחה
בדממה ניתן לשמוע תפילתו לפריחה מחודשת בעונה הבאה
אז הבנתי והגעתי למסקנה פשוטה
כדאי להמשיך ולפרוח כל עונות השנה
ואם ענף אחד מתעצבן הגזע גזעי הוא לא מתרגש
כל עוד השורשים עמוקים ואנו ירוקים ופורחים
לא נגיע לעולם להסיק את סלונו של השכן
וגם אם סבלת בהיותך אצלי
ראי איך גדלת בחיקי
נכון שרגלייך לוקחות ומביאות אותך
אך לא בכל מקום ישמעו אותך
וגם אם לעולם לא תחזרי
ראי איך פועלת את על פני הבמה המרכזית
לא מתביישת להפריע באמצע ההופעה
לא מבקשת באמת סליחה
וגם אם לא תביני זאת לעולם זה בסדר
שומרי הראש אותך כבר מכירים
יודעת לעשות את רוח וצלצולים בבמות של אחרים
לא סופרת אותך ויש כמוך מיליונים
תודה על שהשתמשת במקומי
את חושבת שאת יודעת מי אני
את חושבת וזה בסדר
ועדיין מופיעה אני בסדר מופתי
בבקשה לא להפריע לי
ניצור נסורת מהמסורת
נאכיל את כל הפחדנים הקטנים
נפזר לכל הרוחות
נלך פשוטים ערומות וערומים
יושבת בתוך משבר זהות
מיהי יהודיה ועד כמה זה נחוץ
הרב מהרדיו עונה על שאלות פשוטות מה מותר ומה אסור
אני מתענה מסורית מאיימת אותי לקצור
וגם אם מחשבה חופשית לי
וכושר האילתור
כשאני במשבר הכל נשבר לי
לא יודעת איך לשבור את המסורת
אם מסורתית אני מסורה מוסרית
לא מסורית הכורתת ברגע גזעים בני יותר ממאות שנים
נבדוק את השטח ומה המצב שם מחוץ לד ל ת
היהודיות כבר לא כשרות
נתבולל עם גויה של שבת
נחכה למוות למחרת
נתעורר עם חיוך די ירא
מה עשיתי מה
שברתי מסורת
ואני במשבר
וגם אם בחירה חופשית לי
וכושר בריצה מהירה
כשאני עומדת מול מבחן אני נלחצת נורא
לא יודעת אם כדאי לי לענות תשובה כנה ופשוטה
כשיש מסורית חשמלית בסביבה אני רועדת מהרעש החדיש שבה
בסוף נשארת עם המסורת הישנה
מקטרת וזועפת שירה נושנה
מה חדש
אין חדש
וכאילו הזמן הלך לאיבוד
ואין הוא דופק על חלוני לחדש לי
מה קורה
לא קורה
וכאילו שכחו אותי בבית
ונסעו אל ארץ רחוקה התנתקו לי
מה נשתנה
לא השתנה
וכאילו הרפיתי וכאילו אהבתי חדשה
וכאילו זה מעניין את מי שהיא הייתה
מה המצב
אין מצב
וכאילו כל החיילים יצאו לחופשה שנתית
ואין החלטה גורלית על מצב העניינים
אז מה היו העניינים
לא ברורים
וכאילו אני נולדת כל יום מחדש
ואין מי שיעקוב אחרי כל הזמן
אז מה צומח
לא צומח דומם
וכאילו כל השואפים גבוה קבלו הלם מעודף חמצן
ואין מי שישאף יותר
אז מה שלומך
לא שואלת לשלומה
איך היא מרגישה
מה קורה איתה
מה המצב שלה
מה היו העניינים
מה צומח אצלה בחיים
מה התחדש
אני חדשה ממש חדשה
לקח לי שנים
להתעורר ולגלות
שאין חדש
ממש תפנית
| 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.