|
אם פתאום חשבתי
הכל יכול לקרות
הרי שבסופו של יום
אני מוצאת עצמי
קוראת את מותי במוחי
קוראת את המונית שמתנגשת בקיר
והנוסעת נהרגה במקום
היא הייתה סטודנטית
באוניברסיטה העברית
שנה שניה
הבטחה גדולה
"מחזור מקולל"
יכתבו בעיתון
"מוות שני בשנתיים"
"גורל אומלל"
תגיד אמא שלי
ותכפיל את מינון התרופות.
אם פתאום חשבתי
אני רוצה לחיות
רק כדי לראות את החיוך שלך
פעם נוספת
הרי שבסופו של יום
אני מתה את חיי
כבר יותר משנה
זה יהיה המוות השני בשנתיים
ועדיף כבר לחיות את מותי
ולדמיין משם
את פניך. |
|
|
אני בכלל לא
אוהבת פלאפונים
שקוראים להם
לודוויג! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.