"אז מה עושים?"
אתה כל הזמן שואל
או שאתה אומר
כי נדמה לי שאתה יודע כל הזמן את התשובה.
"די, נמאס" - זה יותר המשפט שלי
ואל תתפלא
אתה מביא אותי לשם
אתה מוביל אותי יד ביד
משליך אותי הלאה
חסרת הגנה.
אני כבר לא שומעת
את הקללות
את העלבונות
את הגינויים
וגם לא רואה
או לפחות מעמידה פנים שלא
את המבטים
הדוקרים
אותי בגב.
כל כך הרבה עבודה "אנחנו" דורשים
מדי פעם אני תוהה
אם כך
או אחרת
ואיך אני מתגברת
על מה שקורה,
בינינו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.