New Stage - Go To Main Page

רויטלה עשור
/
מחנק, לך.

לפעמים אתה אומר לי הכול ואני לא מבינה איך אתה אוהב
אותי.
אתה פותח את הפה המסודר שלך עם השיניים הלבנות ופולט דברים
מכוערים שאני שונאת, הם בעיקר עליי.
אתה זוכר דברים שעשיתי אז, מזמן, ולא מרפה מהשגיאות.
איך אפשר ככה לחיות.


כשהלכתי התנפח לי משהו בגרון ולא ידעתי מה זה ולא התרכזתי כי
הייתי נורא עצובה, ממש על סף דמעות, בגללך.

לפעמים אתה פותח את הפה ואומר לי הכול ואז אני נזכרת שכשאתה
אומר לי שאתה אוהב אותי אתה חושב גם את כל המחשבות השחורות אבל
הן לרגע בצד, בהולד, ממתינות לרגע בו אשגה ואעשה משהו שלא תאהב
ואז תירק אותן לעברי ואז אטבע שוב.

נמאס לי לטבוע ועם כל פעם אני אוגרת מים בתוכי עד לפעם הבאה בה
לא אוכל להתרומם  עוד לצדך.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 28/9/07 14:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רויטלה עשור

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה