בחרתי הפעם במסגרת מסעי לאזור הדמדומים של האושר להתייחס
לנושא המטריד את מנוחתי משחר ימיי ועד הלום. החלומות והגשמתם.
פרויד ידידי המלומד שאני נוהג להתיעץ אתו מדי פעם ניסה להסביר
לי את פשרי החלומות ופירושם. לא בדיוק הבנתי את דבריו העמוקים
ועל כן החלטתי לבדוק את הנושא במו דרכי ומתוך כך להביא לכם
הצעות ייעול בנושא. למעוניינים יש לי נסיון וגם בחלומות
בהקיץ.
אז ככה, החלומות הם לא בדיוק כפי שהם נראים. יש חלומות עצמאיים
באורך מלא, יש mini-חלום ויש חלומות דיגיטליים המעוצבים על פי
בחירתי. לא יכול להיות שחלום יהיה עצמאי מבלי להתייעץ אתי קודם
בנדון.
ניקח לדוגמה חלום עצמאי באורך מלא שהולך ככה: אני שוכב במיטתי,
מחבק ברוך את בחירת לבי ומולנו על מסך משנה-חלומי עולה סרט
שחור לבן בצבעים עליזים של שנינו צועדים בסך אל עבר החופה. כאן
החלום עובר בהילוך מהיר לשבירת הכוס, יש לנו ילדים קטנים
שצועקים בלילה "אימא" ואני קם להחליף להם את החיתולים. הם
גדלים, מתחתנים, נכדים ושוב אני מחליף חיתולים, וזהו בערך כי
נגמר לי הלילה בדרך כלל בשלב הזה.
לכאורה חלום סטנדרטי, די נפוץ, רב מכר בז'אנר החיים הטובים. לא
משהו, אבל זה מה שיש.
רגע לפני שאני הולך להגשים אותו, החלטתי לבדוק עם תסריטאי
החלומות איך ייראה במציאות הסרט שיופק על חיי והאם יהפוך
ליצירת מופת שתגרום לאנשים להזיל דמעות אושר ובהזדמנות זאת גם
יביאו מתנות לחתונה ויצלמו את הילדים והנכדים למזכרת.
כבר בשלב הפתיחה התסריטאי מודיע לי שזה לא נשמע אמין.
"למה, מדוע, הכיצד, מתי ואיפה טעיתי?" אני שואל בדכדוך נפש, אם
על ההתחלה יש בעיות, מה יהיה בהמשך?
"לא נשמע אמין שבחירת לבך תשכב בזרועותיך לילה שלם ותצפה יחד
אתך בסרט על מסך משני", הוא אומר לי כבעל ניסיון.
"מה צריך לשנות?" אני שואל בתקווה שהשינוי יהיה לטובה. "מה
ייכתב במקום?"
"הסכת בני והקשב לעצת תסריטי חלומות מורשה, רב ניסיון
ותושייה", הוא אומר לי, "התסריט הולך ככה: בחירת לבך אומרת לך
לאחר כמחצית השעה: נכון שזה החלום שלך, אבא של בניי לעתיד, אבל
לא נראה לך שזה משעמם לשכב ככה בלי לעשות כלום? מאיפה יבואו
הילדים והנכדים? לא ראיתי עד עכשו אפילו צל של חסידה מעופפת
אחת ובמקורה הצחור ילדים ארוזים בחיתולים, תתהפך ותתחיל
לייצר."
בבושת פנים אני נאלץ להודות כי קטע הפתיחה אכן אינו ראוי לסרט
מופת. אני עוצר את החלום, מחזיר אותו לאחור ואכן, לאחר השינוי
זה נראה יותר טוב וסביר להניח שהרייטינג יהיה גבוה יותר כי סקס
תמיד מוכר.
"אפשר להישאר קצת בקטע הזה?" אני שואל בהתחננות. למען האמת
ההיסטורית אני חייב להודות כי הקטע הזה הרבה יותר טוב מהקודם,
למרות שהוא כרוך במאמץ מה ובהזעה.
"קח חצי שעה, מקסימום שלושים דקות", הוא אומר, "עכשיו נעבור
ונעצור בקטע של רגע לפני החתונה."
"חתונה? לא היה שום קטע כזה בתסריט", אני אומר לו בשמחה מלאת
חיים, תפסתי אותו הפעם על חם.
"בלי חתונה מה?" הוא מגחך בעליונות. "אז מה, הילדים יהיו
ממזרים? תצטרך לפחות עוד ארבעה חלומות לצורך מלחמה עם הרבנות
והמשפחה כדי לצאת מהתסבוכת. אל תשכח גם שהרייטינג ירד פלאים.
אתה תפסיד את כל המגזר החרדי."
בבושת פנים נוספת אני נאלץ להסכים.
"מודה אני בפניך", אני אומר ודמעות זוגיות זולגות מעיניי.
"למדני נא במחילה ובהכנעה."
"טוב", הוא מסכים בסיפוק, "קודם כול נבדוק את האימא של הכלה.
תביט עליה ותראה איך בחירת לבך תראה בעתיד."
אני מעביר את החלום לנקודת האם ועיניי מתערפלות מעט. מתברר שיש
לה לוח אם פולני, עם נטייה קלה לכיעור, והפאה הנוכרית לא
מיטיבה אתה. שילוב קטלני ולא מעודד במיוחד.
"זה מה שאתה רוצה למצוא במיטתך בבוקר צח וחייכני כשאתה קם לעמל
יומך?" שואל אותי התסריטאי, "תתבייש לך."
"כולי בושה ותדהמה", אני אומר לו, "מה עושים?"
"האופציה הטובה ביותר עבורך היא להחליף חלום, יש מלא חלומות
משומשים באיכות טובה עם סיפור איכותי יותר. למה להסתבך עם משהו
קלוקל?" הוא עונה בטון מקצועי חסר פשרות. "להחליף לך?"
"אבל..." אני מהסס לרגע, "אבל אני אוהב דווקא אותה. אפשר למחוק
את הקטע של האימא בתסריט?"
"אהבה..." הוא חושב על זה לרגע, "משהו קיטשי ונדוש שמשום מה
כולם משתמשים בו בחלומות אבל נעזוב את זה. אם אתה מתעקש אז
אפשר לעשות משהו."
"עשה תעשה", אני אומר בתקווה, "נדוש, שמאלץ, קיטש. לא משנה.
זאת היא שחייבת להיות בחלום עטופה באהבה."
"למחוק לא מומלץ", הוא אומר, "כי זה כבר עניין פלילי, אבל אפשר
לשנות את העלילה בצורה תרבותית יותר."
"דבר אליי ועשה שינוי מבורך", אני אומר לו, כולי תקווה בוערת,
"דבר וספר ואל תחסיר מאום."
"אז ככה", הוא מצחקק אליי בממזריות מתנשאת, "תחזיר את החלום
לנקודה שבה פגשת את האימא של הילדים שלך והסבתא לנכדים."
"החזרתי", אני אומר, "מה קורה עכשיו?"
"אתה מגיע בלילה בדיוק בחצות בשתיים בלילה, פנס כיס בין שיניך,
אתה נכנס לחדר השינה של האם, אורז אותה במפית. נוטל אותה למרתף
ונועל אותה עם שלושה מנעולי רב בריח לא לפני שאתה משמיד את
הטלפון הנייד שלה."
"נשמע קל", אני אומר, "ואם בעלה יתעורר פתאום ויראה את
האקשן?"
"בטח יעזור, גם כן יגיד תודה בסוף התהליך", הוא אומר בביטחון
של תסריטאי רב תפארת. "בהחלט צעד הגיוני ומתבקש לשיפור
החלום."
"במחשבה ראשונה", אני אומר לו לאחר מחשבה ראשונה, "זה נשמע
טוב. תן לי עוד רגע למחשבה שנייה... במחשבה שנייה זה נראה
מצוין."
"אז סגרנו על החלום הזה?" הוא שואל, יותר נכון מסכם.
"להקרין?"
"סגרנו", אני אומר לו. "תתחיל מהקטע שבחירת לבי מתעקשת שזה
משעמם לשכב ככה סתם."
התסריטאי הבכיר שר לי שיר ערש קצר עד שאני נרדם ומפעיל את
החלום. אחלה לילה עבר על כוחותינו.
מוסר השכל סיפורי: אל תחלמו סתם חלום. בתקופתנו הדיגיטלית רבת
התושייה קחו לכם קצת זמן לפני שאתם חולמים, תתייעצו עם מישהו
שמבין, תערכו אותו בזהירות ובקפדנות, וכשיתגשם, לא יהיו לכם
הפתעות.
|
