העולם נפקח אל
תוך עייני בדמות ספטמבר ואני בודקת את מצב השמש של מחר
בסוף החדשות.
מקפידה להתחיל את הבוקר במקלחות קרות,
בכוסות קפה ריקות,
בנסיון להחליט שהיום,
אהיה אחרת.
סומכת על החורף שיוביל את ידך להוביל את
שלי, וילחש את שמך אל האספלט ואותי
אל קצת מתחת לסנטר שלך במין טפטוף-
תיפוף עליז שכזה, כאילו אין דבר מלבד דממת הרחוב הראשי
של סוף הגשם, מפשירה לנו על קצה האף. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.