|
התמונות שהמוח שלי יוצר
מעצבות מעטה אובך צהבהב
על פני קווי המתאר
של עצי הברוש הירוקים.
אבנים גדולות מסודרות על מדפים
אוחזות בריח האבק הטחוב
אני נושם את האדמה לקרבי
במלוא אהבה רב דורית.
סיוט ארכיטקטוני עוטף רחובות וערים
בקוביות אפורות של חידלון ארצי
על היופי יסופר בין הסדקים
ובאזורי החיץ של החיים.
רציתי לכתוב שיר על עננים
לבנים גדולים ומבאי גשם
אשר פשטו שמיים וים
בצורת חיות פרא קסומות. |
|
|
כוסאמק, נפל לי
הג'וינט לבירה
אמא תרזה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.