|
עשן הסיגריה עלה לאויר. כבד וסמיך.
נשימותיי עדיין כבדות, ליבי פועם בחוזקה. רגליי רועדות.
"לא ידעתי שאת כזאת..."
אם רק היית יודע כמה. כמה יותר אני. יותר ממה שאתה חושב.
חייכתי אליו.
"אז תזכירי לי.. מה את בדיוק מחפשת?"
"לא מחפשת כלום" אמרתי.
שתיקה מהולה במחשבות. ליטוף רופף.
לא מחפשת כלום. רק את דמותי בך. |
|
|
דמיינו את בועז
רימר,
יושב בניחותא
בצימר.
מוקף בבחורות,
ומאשר לנו
יצירות.
וחישבו על
ההקרבה שלו
לנו,
שבמקום להתרכז
בהן מתרכז בנו.
ובכלל תגידו
תודה שהוא אישר
לכם יצירה,
כשיכל במקום זאת
להביא לבחורה.
צרצר, מביא
בקונטרה לזה שלא
היה מוכן לכתוב
שיר על בועז
רימר. אבל בכל
זאת מודה, שאת
בועז רימר קשה
לחרוז עם משהו
חוץ מצימר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.