ג. א. טלי / ד-כ-או |
הנני הרה נספים
מגדלת, ניצולים.
בטני מלאה פסי מסילה
דמי, רכבות משא
הלוך ושוב. הלוך. אדם.
הלוך. נדם.
איש לא מחלק חלון לרווחה
או תפוח, לכפרה
רק ריח גוויות נישא
מיום שנולדתי
אני, שוהה
הנני משום היותו מאגד בתוכו
גם את הנהי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|