כשדברים משתנים יש המון דברים שקורים...
השגרה שהייתה הופכת להיות משהו אחר,
דברים שהכרתי מתהפכים והופכים להיות רעים או טובים...
אני לא רוצה שדברים ישתנו!
אני רוצה להישאר בבועה הוורודה שלי כל החיים!
בבועה שבה אני ואת מול כל העולם...
בלי לחשוב מתי איפה כמה ולמה?!

אני רוצה להמשיך לחיות באשליה שהכול בסדר
שאין מחר ושום דבר לא יפריד בינינו.
וזה קשה... זה כל כך קשה שאני לא יודעת אפילו
מה לעשות...

אולי הכי טוב זה ככה, אולי הכי טוב זה בנפרד.
אבל אי אפשר - זה שורף זה כואב וזה פשוט קשה...

וזה גדול עליי, כי למרות הכול -

אהבה ראשונה היא הכי מתוקה ואכזבה ראשונה היא הכי מרה...










מוקדש לך... מקווה שתביני...