ריקי די / נפש |
כתבתי לך געגוע
על פיסות הרהורים
ולובן הדף בוהק,
אינו שומע.
בקצה השביל על האבן
הנחתי בקשתי
לסליחה.
האם שמעת את לחש התפילה,
האם חשת את הרעד בקצה כנפיי
עת נשרו אט אט הצבעים
ורק חלומותיי עודם
עוטים זיכרונות -
רגעים קטנים של אהבה וכאב
הנאספים לחשבון ארוך
בנבכי נפשי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|