|
לילות שלמים
כתבתי לך געגוע
על פיסות הרהורים
ולובן הדף בוהק,
אינו שומע.
בקצה השביל על האבן
הנחתי בקשתי
לסליחה.
האם שמעת את לחש התפילה,
האם חשת את הרעד בקצה כנפיי
עת נשרו אט אט הצבעים
ורק חלומותיי עודם
עוטים זיכרונות -
רגעים קטנים של אהבה וכאב
הנאספים לחשבון ארוך
בנבכי נפשי. |
|
|
שלי, מותק, כמה
פעמים צריך לומר
לך: אתם לא
סוגרים את הדלת,
ורואים אתכם
מהחדר מדרגות.
זה מוריד לי את
החשק לעשות
קציצות.
האישה הקטנה
מורידה זבל,
מציצה ונפגעת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.