מרד גטו ורשה הוא המרד הגדול והמשמעותי ביותר של יהודים נגד
הנאצים בשואה, וככזה הוא נחשב לסמל של התנגדות היהודים וגבורתם
בזמן השואה. המורדים, באמצעים הדלים שעמדו לרשותם, הצליחו
להחזיק מעמד ולעמוד בגבורה מול מכונת המלחמה הנאצית במשך כמעט
חודש תמים. מרד גטו ורשה היה גם המרד היהודי הידוע היחיד במהלך
השואה, בו הצליחו המורדים לגרום לאבדות משמעותיות יחסית בקרב
האויב הנאצי. היהודים המורדים עשו מעשה כביר, הם, במו ידיהם
החלושות והעייפות זה מכבר, החליטו לעשות מעשה וקמו על צורריהם
להורגם, לפני שירצחו אלה - אותם. במעשה זה של גבורה ושל אומץ
הרימו המורדים את נס המרי, את נס המחאה, את נס האדם. במעשה זה,
שיחררו עצמם המורדים מכבליהם וצעקו חמס! גוזל אשר גנב את
חייהם, את חירותם, את זכותם הראשונית לעצב את עולמם כראות
עיניהם.
והם יכלו לו, עד נשמת אפם האחרונה, הם לא נכנעו.

בשל כל אלה, נקבע כ"ז בניסן, התאריך העברי של היום בו החל השלב
האחרון של המרד, כיום הזיכרון לשואה ולגבורה של מדינת ישראל.
ויש לזכור, שלא לשווא נקרא יום זה "יום הזיכרון לשואה
ולגבורה". את השואה אשר קרתה, זוכרים אנו, אך את הגבורה ואת
המרד, אשר הקירות שמסביבנו ספוגים בהם, את הפעם ההיא, בה קמו
החלשים והנדכאים נגד אויביהם, את זאת משום מה, קל לנו לשכוח.
ואל לנו!
יש לזכור ולשנן שכשם שבכל רחבי אירופה נשלחו היהודים אל מותם,
היו גם אלה שהתנגדו, שמרדו, שנספו ולא נרצחו!
זכרו את אלה שלחמו!
זכרו את המורדים!