אם יכלו עצים לדבר,
מה היו הם אומרים?
אילו סיפורי זוועה היו מפרישים הם
מתוכם, כשרף סרוח שנאגר עמוק בגזע.
כמה מוות, כמה שנאה עברו וחלפו
תחת ענפיהם הכפופים.
והעלים, מה הם יספרו?
איזו אמת נוראה מסתתרת בין עיני
המחטים. דוקרות עיניהם, ודוקרים
המראות אשר חזו.
ירוקים הם, תמיד, אך בעיני,
שחורים ואפלים הם כעפר ואפר.
כה הרבה ספגו, והנם ירוקים עדיין!
אם יכלו עצים לדבר - היו הם
מספרים הכל, במדויק, דוקרים כמחט.
אם יכלו העצים לדבר - היו הם
רוצחים אף אותם.