לפעמים, כשאני עוצם עיניים לכמה שניות, אני מגיע לתובנות
שבחיים לא הייתי מגיע אליהן עם עיניים פקוחות.
זה כאילו אני חושב על משהו כל כך חזק, ורק עצם המחשבה מעייף
אותי, ובשנייה שאני נרדם אני צולל לעומק המחשבה ומוצא מוצא,
וכשאני פוקח עיניים אני מרגיש עדיין את השובל של התובנה,
אבל היא מתוחכמת או עמוקה מכדי שאבין או אזכור אותה כשעיניי
פקוחות.
זה קורה לרוב באוטובוס, כשאין לי משהו יותר טוב לעשות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.