שרית רוחקין / נקרות-1997 |
ואני ילדה.
רואה סלעים ומים כחולים.
מטיילת בנקרות
ואני בחורה.
מביטה על הנקרות
כמו לב,
המים החיים,
חוצבים בנקרות.
עתה אני מבינה,
שהחיים חצבו וחוצבים,
בלבי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|