|
על הרים סגולים
מרבידי נפש גלמודה
על סלעי הבזלת המאפירים
את אש המלחמות.
עליהם בוכות עיניי
על מי העמק הזכים
על רהב השדות הקמלים
אל ירוקת המרחבים.
ידיו אחוזות בבשר הרוח
מבעד לעפר האדמה
באדום ובשחור רוטש
עיניו נעצמות חרש.
על ניגונים לשעת לילה
על צמרות עצים זהובות
שוקעת השמש אלי רהב
משה את נפשי מים הפחד הגדול. |
|
|
מכירה את ההרגשה
שאת קוראת משהו
ממש טוב -
ומתחשק לך לשבת
לכתוב, ואז שאת
מתיישבת מול
הדף/מסך המחשב
את מבינה שבעצם
רק התחשק לך שמה
שקראת יהיה תחת
השם שלך? אז זהו
בדיוק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.