[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







קרן קהיל
/
איפה הגלידה שלי?

תגיד, תגיד שמשהו דפוק בי, תגיד שזה בגללי. תזרוק משהו, עצם,
נוצה, משהו.
"די לענות את עצמך," אתה אומר, ומסיים "ביי שניצל." אבל לא
מנתק, גם אני לא.
"למה את עושה את זה לעצמך?" אתה שואל.
ואין לי באמת תשובה. מזוכיזם? הרגל? רצון שיהיה לי קל יותר
להמשיך? לא ברור.
וכבר נמאס לך ממני אז אתה מנתק, משאיר אותי עם השפופרת ביד
ודמעות שאסרתי עליהן לצאת.
לא מגיע לך שאזיל אותן, אני לא מכירה אותך מספיק.
לא מכירה אותך מספיק ועם זאת רוצה שתרצה אותי, רוצה שתפסיק
לפחד, שתפסיק להילחץ.
או לפחות שתגיד לי מה עשיתי לא בסדר.
כבר פעם שלישית, מגיעה לי גלידה...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בני אדם
צימחוניים
אוכלים צמחים.
תיזהרו מבני אדם
אנושיים!!!


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/9/07 14:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קרן קהיל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה