נמצאת איתו,
אבל כותבת עליך שירים,
אז אולי זה נכון, מה שכולם מדברים,
מה שכולם אומרים.
שהוא אף פעם לא יהיה,
המקום שאני חיפשתי,
ובעיקר הוא לא יהיה אף פעם, מי שאני חיפשתי.
מרוב הייאוש,
כמעט שטבעתי,
כל כך התבלבלתי,
אינספור פעמים שנפלתי,
ועם הזמן,
רק יותר התרחקתי.
ממך.
נושמת אותו,
אבל כותבת עליך שירים,
מי זה שאמר,
שהזמן מעביר את הדברים?
שאנחנו לא זוכרים?
אולי זה נכון אצל אחרים,
כי אצלי,
איך זה שהדברים תמיד נשארים? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.