עדי דקל / בניו יורק |
בעוד חודש, שנה, שנתיים, יומיים,
אקפוץ לבקר,
ואביא לך פרחים,
ושוקולד,
כדי שתיזכר.
אם עדיין תהיה בניו-יורק,
בחגים הקרובים,
אז אביא לך,
את עצמי,
עטופה בצלופנים.
כשתהיה בני-יורק,
אחרי עוד יום עבודה מפרך,
אחכה לך,
עם תבשילי קדרה,
כדי שיהיה לך חם,
כל ימות השנה.
וכשתחזור לארץ,
בוודאי היחס ישתנה,
כי כבר לא יהיה מדוע,
לבשל,
לחכות,
להבין.
אתה סתם תהיה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|