אתה עוזב,
אבל אני אף לא אקבל הזדמנות לכך.
עוברת עוד היום,
באותה הסביבה, בה הייתי מודעת לכל רחש.

ניזונה משאריותיך,
ניזונה משאריות רגשותיי,
ישנה תחת מחסה ישן,
חיה בין הצללים,
עוברת עוד יום.

אם תחייך אליי,
אולי אשיב לך חיוך,
אולי פשוט אברח.
נעזרת בכל מה שיש בי,
עוברת עוד יום.

כאן אין חמימות, אין אהבה,
אין את אותם חיבוקים שלא ידעו סוף,
רק רעב בלתי נדלה וצימאון בלתי נשלט אלייך.
שותה את מי הגשם,
מתמסרת לרוח הקרירה העוטפת,
מנסה לחבק את קרני השמש כדי להתחמם,
עוברת עוד יום...

תוהה מדי פעם,
האם בשבילי נותר לך מקום?