תקציר - simopsys
סדרה - סיטקום. שש בנות מוכשרות שנבחרות מתוך מאות תלמידות
מוכשרות מבתי ספר לאמנויות הבמה מגיעות יחד לפרויקט מיוחד:
ריאליטי (לא באמת, רק בסדרה) של תחרות יצירתיות בתחומי אמנויות
הבמה. במהלך המפגש ביניהן, המתרחש במתחם סגור ומצולם, על הבנות
להכין פרויקטים בתחום הבמה: קטע תיאטרון, קטע קולנוע, בימוי,
תסריט ועוד קטעים חופשיים על פי רצונן. כל המתרחש במתחם מצולם
ומועבר בשידור חי באינטרנט ובפרקים בטלוויזיה. מה שהבנות אינן
יודעות זה שבכל מקום יש מצלמות נסתרות שעוקבות אחריהן ומשדרות
בשידור חי לאינטרנט. הבנות גם אינן יכולות לראות מה משודר, מה
שמחייב אותן להיות זהירות וחכמות.
צוות ההפקה המורכב מגברים, שאינם מעוניינים באמנות עצמה אלא
דווקא במתרחש מאחורי הקלעים (כמו בכל תוכנית ריאליטי), ואת זה
הם מספקים בעזרת המצלמות הנסתרות.
הבעיה העיקרית של הבנות היא להתחרות ביניהן יחד עם שיתוף פעולה
בהפקות הקבוצתיות כי קהל הצופים מעניק גם ניקוד אישי וגם ניקוד
קבוצתי. הזוכה בנקוד הגבוה ביותר מקבלת מכונית, והנחיית תוכנית
משל עצמה.
הסדרה אינה עוסקת במין או במערכות יחסים בין גברים לנשים אלא
חשיפה של רצון נשי לשרוד ולנצח. במהלך הסדרה נחשפות הנערות
למצבים מסובכים, קומיים ואכזריים, המחייבים אותן להשיל את
קליפות ההגנה העצמית האחת נגד חברתה, להפוך לצוות מגובש ונשי
הנלחם בגברים שבהפקה לאחר שהן מגלות כי בעצם הם מהוות בידור
זול וגס על ידי שידור הקטעים האינטימיים במצלמות האינטרנט
המשדרות בשידור חי את הנעשה מאחורי הקלעים.
יהיה מעניין :)
תודה ומקווה שתהנו מהשידורים. על התאריכים והערוצים תבוא
הודעה.
מיהן האמזונות?
האמזונות, במיתולוגיה היוונית, היו עם של נשים-לוחמות שמקום
משכנם כונה "ארץ האמזונות".
מקור השם הוא מהשפה הפרסית והוא גרסה של המילה "לוחמים". המילה
אמזונה בגרסאות היווניות שלה מתפרשות בעברית כ"חסרות שד".
כנראה שמקור האגדה הוא במפגשים היוונים עם הנשים הלוחמות מקרב
הסקיתים, אולם יש סברה שמקורה הוא מזרחי יותר, מאזור פרס, בשל
תיאור האמזונות בלבוש פרסי. היוונים הקדמונים התפלאו בכל פעם
מחדש מהיפוך התפקידים חסר התקדים ואף כינו את האמזונות
ברבריות.
האמזונות מתוארת כפרשיות מעולות, בעלות מיומנות גבוהה בקשתות,
שמשלח ידן היה ביזה ושוד. לפי האגדה נהגו האמזונות לכרות את
שדן הימני, כיוון שהפריע להן לירות בקשת, ולעתים נלחמו בזמן
שהן מיניקות.
האגדות היוונית המתייחסות אליהן תיארו לרוב את יחסן אל גברים
כמשפיל ואדנותי: הגברים שימשו להם כעבדים, משרתים ומרביעים.
לפי האגדה כל הילדים הזכרים שנולדו לאמזונות ננטשו למוות,
והבנות גודלו להיות לוחמות.
שתי מלכות אמזוניות מתוארות במיתולוגיה היוונית. הראשונה,
היפוליטה, נהרגה על ידי הרקולס, כאשר נשלח כחלק מ-12 משימותיו
להביא את חגורתה. המלכה האמזונה פנתסיליאה ערכה דו קרב עם
הגיבור ההלני של מלחמת טרויה אכילס, והפסידה. אכילס, לאחר
שהסיר את שריונה בעת שגססה, הספיק להתאהב בה לפני מותה, וזו
לחשה לו "אין דבר, ניפגש במהרה אצל האדס" (סיפורים מיתולוגיים
על גיבורים שביקרו בשאול).
התלמוד מזכיר את האמזונות במסכת תמיד, ל"ב ע"א שבה מתואר
ביקורו של אלכסנדר הגדול בממלכת האמזונות, שם אכל כיכרות לחם
עשויות זהב.
בתחילת התקופה המודרנית, המלה שימשה כדי לציין נשים עצמאיות
וחזקות, בניגוד לדימויים הסטריאוטיפים של נשים.
קישורים לפרויקט
http://stage.co.il/Stories/537263018
דניאלה רזניק
http://stage.co.il/Stories/537263276
השיר והפוסטר
http://stage.co.il/Stories/537262789
מיכל גונן
http://stage.co.il/Stories/537261415
כנרת פרזון