[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רויטלה עשור
/
רגע מחשבתי אחד

ואם הלכת סתם כך
אני נותרת בגבי לקיר, נושמת אוויר שקר
צמאה למידע מספק, טובעת בצל השכרות.

נמאס לי לתאר, אני אוהבת לשכוח
כמה נחמד להמשיך הלאה, לפקוח עיניים ולסגור
לישון   לקום   לישון
לחלום לצדך על החיים הבאים עלינו
הכול בא עלינו לטובה.

ואתה זוכר את כל שעשיתי, לא נותן לי לשכוח
להמשיך הלאה
לצפות.

ואני מנסה לעזוב את שק האמת התלוי על גבי
מעקם את עמוד התווך שמוביל אותי אליך
פולט מתוכו מידעים שונים עליי ועליך ועל מה שהיה
מאז
ששכחתי
כי לא רציתי לזכור.

ומי אמר שאסור, אם אנחנו שולטים במוחנו ויודעים מתי להגיד לו
להפסיק
מי אמר שאסור להשאיר כמה דברים בעבר, הרי יש סיבה ששמו כזה
ולא תמיד אומרים לנו שצריך לחיות בהווה?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מספרים שבלילות
הוא לא ישן.
שהוא יושב שעות
מול המחשב.
שהוא שנון,
ציני,
וגם הוא חולם
לכתוב סיפור
קצר.

'זה שמאשר את
הסלוגנים' -
סיפור סוחט
דמעות.
בקרוב ב'במה
חדשה'.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/9/07 11:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רויטלה עשור

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה