השיר מפסיק בערך חצי דקה לפני הסוף ,לא יודעת למה
אבל לא נורא :)

אז עוד שנייה אחת נותרה לנו בשביל לדעת
מותר לנו לראות ולהסתכל אבל אסור לנו לגעת
כמו עץ הדעת אסור לטעום כי זה רעיל
הדרך עוד מתמשכת משני הצדדים של השביל
רק טעימה אחת קטנה ממה שיהיה קדימה
הנשמה בוכה וכל הרגשות נעצמים בה
נעצרים בה סכינים נוצרים בה
אחד אחד אנשים הולכים אז זה ברור שגם אני בא גם אני בא
אבל לאן כי כבר לא נותר לנו ללכת
הזמן חלף עם הרוח כמו עלה בשלכת
להבה דועכת, דרך מתמשכת
ורק האנשים כמו תמיד עומדים מלכת עומדים מלכת
אנשים קטנים עושים דברים קטנים
זה מתגלגל לאנשים גדולים והדברים גדלים
חושבים בגדול עושים בקטן
מנסים לשרוף ת'זמן
מסתכלים מסביב ושואלים: "איך בכלל הגענו לכאן?!"

מה שבא בקלות הולך בקלות
תמיד הייה ותמיד יהיה כלוא בתוך המושג אנושות משמע טיפשות
פשוט לזרום עם הזמן לספור ת'שעות ת'דקות ת'שניות
להיות אחת שלומדת לקח אבל לא מטעויות
תהיות על תוויות שמדביקים לי על פי מראה
והזמן מראה שאם מנסים לשכוח אז עם הזמן זה קורה
וזה קורא לי לבוא איתו
למקום אחר למקום שונה למקום טוב יותר
להיות שונה מכולם להיות מיוחדת במיני
זה מין מנהג לרצות לדעת הכל שעוד לא גיליתי מי אני
לראות עולמות שונים בדמיוני
לשאוף לחצי כוס המלאה של הכוס ולהתעלם מהשני
אז מה אני בעצם מנסה להגיד
להחליט רשמית אם לנסות או לתת לזמן לגרום לפצע להגליד או
להחליד
ולהתמיד להיות מי שאני באמת רק מה שהלב שלי יגיד