יש רגעים בחיים שאני רוצה להקפיא.
כמו את הרגע שבו ישבנו כל המשפחה ביחד, כשההורים שלי הסתדרו,
כשאבא שלי ואחותי היו בקשר טוב, והצליחו לנהל שיחה נורמלית
ובוגרת, בלי להכנס לאשמות, לריבים ודמעות.
אבל הרגע שהכי הייתי רוצה להקפיא הוא כשהיינו ביחד, על המיטה,
מתכרבלים בעירום.
שוכחים מהכל - מהעבר, מהלימודים, מהבעיות שמקיפות את חיינו.
פשוט, ככה, סתם.
לשכב, אפילו בלי לדבר.
לתקשר דרך נשימות.
להרגיש איך הבטן של השני עולה ויורדת בטמפו אחיד.
לדמיין איך הנשימות הופכות למוסיקה - מקצב של רבע, סולם
Cמאז'ור בADAGIO.
להרגיש איך עולים צלילים שמתחברים למוסיקה שיצרנו...
זה הרגע שבו הרגשתי הכי בטוחה.
הרגע שרציתי להקפיא,
לעולמים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.