רסיסים של אהבה שחייתי פעם התפזרו לי על הרצפה ביום אביב.
התנפצו, התפזרו, לכלכו את כל מה שהתאמצתי לסדר עד כה.
רסיסים של אהבה שחייתי פעם נמצאו בכל פינה בחדר, בכל זיכרון
חבוי.
רסיסים של אהבה שהורגת אותי פעם אחרי פעם
חיסלו את נשמתי ואת לבי
ושוב אני כורעת, זוחלת על הרצפה, אוספת רסיסים מחיי.
רסיס ועוד רסיס, חלקיק ועוד חלקיק, אוספת את כולם בתוך אריזה
יפה.
הנחתי אותם על שפת דלתך ועל הפתק כתבתי:
"אלה רסיסים של אהבה שחייתי פעם. זוהי נשמתי שאבדה.
אלה הדברים שנתת לי, אז החלטתי לתת לך אותם בחזרה".