כדור להבות ענק
אתה יודע לוותר במקום שאין לך תחרות
במקום שאתה קטן מדי
יכול ללכת ברחוב,
ואנשים, בהמונים, ימהרו סביבך לכל עבר.
הנה, עין בלתי מזוינת, מתבוננת בך,
מעריכה
כי אתה בר שלווה, שקט שקט אל עבר
מחוז חפץ.
אך לך אין בית, מחוז חפץ אין, יש
מי שחשקה בה נפשך, אך
היא
אך היא
אינה רואה אותך
כלל.
בהקה בעיניה, כדור הלהבות בעיניה,
אתה רואה נוי
והוד
בעיניה
ואתה אינך בעיניה
כלל.

אינך בר שלווה, אתה בר עצב
הולך ברחובות בדד.
בכל מקום אתה הולך בדד
יושב בדד
נושם בדד.

כעת היא בלב ים
על אניה.
אתה מכאיב לבשרך, כדי לעקור את דמותה
ואת קולה
מסליל זכרונותיך, אינך יכול למחשבות הטורדות
בלי הרף, אינך יכול לריח הזה של גופה
העולה בנחיריך, אף כשהיא
בלב ים
על אניה
הרחק הרחק כל כך ממך.

אינך בר שלווה, אתה בר דעת,
אתה יודע שהיא אינה איתך.
היא אינה הוגה בך
היא אינה חושקת בך
היא אינה רואה אותך
כלל
מסונוורת מכדור הלהבות
מאורות הבמה
מתאוות קהל
מדחפיה
להיות
אחת
ומיוחדת
לסמן לה מטרות
ולהגשימן אחת אחת
היא מוכנה שתאהב אותה
אך היא
אינה
אוהבת
אותך
כלל.
לב דל.
צער
קל
עצב רב
מציף אותך עכשיו

בטקס רב הוד
בדמע ושתיקה גדולה
אתה עוקר את עיניך
שלא תראינה אותה עוד.
מעניקן
לשמש היפה המנחמת.
מול היופי הזה, מול עתיד עשיר ונוח
מול קסם התהילה ונוחות ההרגל
אין לך תחרות.

ועכשיו אתה מוותר.