|
אולי זה מרחב ההצצה הקולקטיבי
משהו בחוסר האינטימיות
בחוסר הנוחות הבסיסי כאן
ואולי זה העורב הבינלאומי הצורמני
החג סביב אנטנות עבריות
או השטיחים הפרסיים המגולגלים היטב
בין סדקי רעפים רופפים
או תנועת המכוניות היגעות
בפניה של שטרוק לרמברנדט
כלב הולך
אחריו איש אישה
וביניהם הרצועה
אולי זו הרצועה הדקה הזו בדיוק
או אולי זה הגג של עזריאלי
עגול או משולש
מנופח מעצמו על לא כלום
אולי זה הקיץ התזזיתי
בישימון המיושב לא נכון
או משהו ביללת החתול העירוני החונה
תמיד כחול לבן כחול לבן
אדום
אולי זו הישראליות עצמה
כהוויה התנהגותית
כבית קברות לצרעות נוקב
מפלס דרכו בדרך לכיבוש הבא
לחלל הבא
ואולי אין ולא היה אף פעם
שום סימן מקדים לעזיבתה
פשוט עניין של זמן
עד שתישבר בחיפוש
אחר סיבה מוצדקת מוצקה
להישאר. |
|
|
כל פעם שאת
אוהבת את התל
אביבי שלך, את
אוהבת את זאת
שהתל אביבי אהב
שאהבה את
הירושלמי שאהב
את החיפאית
שאהבה את
האשדודי שאהב את
את הגן יבנאית.
(ואתם יודעים
איך זה גן
יבנאיות.)
המלגזן הזועם
מסביר למה לא
כדאי לאהוב תל
אביבים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.