לוע של ערות
בולע אותי למוד ניסיון
שלאהוב זאת זכות נדירה
למוסס עילויים שמימיים
תאים של חושים
תאים של טעים ונעים למגע
לצד תאים של טעויות וכוויות
כמו היומיום
המזגזג בין תאים של תחלואים
לבין תאים של אור
תאים של אלוהים

נוטש את תורת ההוויה
ומשתכשך בתורת ההכרה
כל עוד שפמי חתולים מבצבצים מכל עבר
אני מרגיש בבית
וזה הרבה יותר מבן יהודה
אם אני מרגיש
אני יודע מה

הלהבה לוחשת לי דברים
שרק להבה יודעת
מאלחשת תחושות סינתטיות
מאתגרת אותי לפענח
את הזמן שלוקח לדייק

זה החישוק האדום
שמזכיר
לא לפחד לפחד
שמזכיר
שהשריון שלי לא עשוי פלדה
אלא אהבה
ליחה לא נס לעולם
סופסוק.