מרב גן-פרקל / אני ידעתי |
לא חשבתי שאני אדע לפניה.
למה? למה הוא סיפר לי את זה?
אני מרגישה כל כך רע עם עצמי,
זה לא כאילו הכרחתי אותו להגיד לי.
הוא הבטיח שלא יגיד לה, שלא צריך, שלא רוצה לפגוע.
אבל הוא כן בסופו של דבר, ועכשיו אני מרגישה כל כך אשמה.
הייתי חייבת להגיד לה שידעתי הכל,
לא יכולתי להחזיק את זה בפנים.
הלכתי לידה, כשהיא בכתה, ולא יכולתי שלא לחשוב על זה,
שאני ידעתי!
אני ידעתי שהיא הולכת להיפגע!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|