אומרים שבתחילת שנה,
עם תקיעת השופר, נפתחים שערים.

בדמיוני אני רואה מלאך גדול יורד,
מלטף את ראשי מתפללים בכנפיו הלבנות הארוכות
עוטף אותם בחום ואהבה
ומוציא מליבו של כל אחד את הסליחה
שהם בעיקר חייבים לעצמם,
כדי שיהיה מקום בליבם
לסלוח גם לאחרים.

אומרים שבתום תפילות הכיפורים,
מביטה מלמעלה הלבנה ,
משמיים שרק עכשיו השמש
לה מקומה פינתה.
היא מביטה וזוכרת עוד מאמצע השנה
פנים מיוסרים ומתכוונים
שקודם ועכשיו אומרים סליחה וחרטה.

ומביטים בה מתפללים,
בה ובשלוש הכוכבים
והם סולחים,
ומביעים חרטה
מתוך ליבם פנימה.
עם המון רצון וכוונה.

אומרים שבתחילת שנה
בסיומן של כל התפילות,
עם תפילת נעילה,
פה זו אולי הזדמנות אחרונה למחילה
כי אז ננעלים שערי בית המקדש
ואולי גם שערי רקיע.