|
סדק קטן בסכר הדמעות
מטפטף דרך אישונים בוערים
את אש השדות הקמלים
בלהט הרוח הגבית.
הגבעות מתעקלות
בשביל החלומות הסדורים
האיש יורד במורד
כסופה חרישית בין הדקלים.
עיניים חרישיות לבני האדם
לוטות בערפילי השמיים
לו יכלו לומר דברן
הייתה האדמה רועדת.
הכוח עצור בתשתית ההוויה
המסכות נמסות עם החום
לאדוות צלולות על פני המים
אני לומד לשחות מההתחלה. |
|
|
פרה - את לא
אהבת שום
תל-אביבי, ברור
לך?!
זאת שאהבה את
התל-אביבי מנסה
להבין למה חברי
במה היקרים
"שואלים" זכויות
יוצר מזשא"ה בכל
פעם מחדש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.