|
סדק קטן בסכר הדמעות
מטפטף דרך אישונים בוערים
את אש השדות הקמלים
בלהט הרוח הגבית.
הגבעות מתעקלות
בשביל החלומות הסדורים
האיש יורד במורד
כסופה חרישית בין הדקלים.
עיניים חרישיות לבני האדם
לוטות בערפילי השמיים
לו יכלו לומר דברן
הייתה האדמה רועדת.
הכוח עצור בתשתית ההוויה
המסכות נמסות עם החום
לאדוות צלולות על פני המים
אני לומד לשחות מההתחלה. |
|
|
היה פעם איזה
אחד, היה לו
תפקיד... משהו
בכנסת אני חושב.
קראו לו ביבי אם
אני לא טועה.
אתם זוכרים? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.